בחפירות שנערכו בבקעת תמנע נמצאו ראיות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מתקופת דוד מלך ובנו, שלמה המלך. כך פורסם (יום ד', 28.6.17) במגזין היוקרתי PLOS ONE. האריגים הנדירים בני 3,000 השנים שמורים במחסן האורגני ברשות העתיקות, בבקרת אקלים קפדנית.

האריגים נמצאו בחפירות שנערכו בבקעת תמנע בראשות ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב מאז 2013. במקום נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה, שנשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת הברזל (מאות 12 -10 לפנה"ס), לזמן מלכות דוד ושלמה, ומעוטרים בחלקם בדגם פסים בגווני אדום וכחול.

זהו הממצא הקדום ביותר שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים (צבענים) בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום). זיהוי הצבענים נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם (HPLC) במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום, והחומר אינדיגוטין - שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים, ושבעזרתו השיגו את הגוון הכחול, בתהליך ארוך ומורכב הכולל שנמשך בעבר מספר ימים.

שני צמחים אלו, אשר נמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק, קשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינטטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמיתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו.

החוקרים הופתעו לגלות בתמנע ממצא של אריגי צמר מעוטרים בצבע, משום שבתקופת הברזל שימשה תמנע בעיקר כאתר מרכזי להפקה הנחושת וכללה בתוכה אתרי התכה וכרייה.

"הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת, וכללה מעמד גבוה לו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. הקונטקסט של ממצא האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, האמונים על הפעלת כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה", ציינו ברשות העתיקות.

עוד הוסיפו כי נראה שחרשי המתכת זכו ליחס מיוחד בקרב החברה בה פעלו, ולבשו בגדים המעוטרים בצבע. "במובן זה, מדובר בחידוש של ממש, משום שהממצאים עומדים בניגוד לתפיסת המחקר בעבר אשר לפיה עבדים תפעלו את הכבשנים בלב המדבר. ממצא נדיר זה, של אריגים צבעוניים בני 3,000 שנה, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לבחון שאלות מסקרנות במחקר, בהן: ריבוד וארגון חברתי, מעמד כלכלי של האוכלוסייה המקומית, קשרי מסחר, יכולות טכנולוגיות ועוד".