עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן, מבקש (יום ב', 31.7.17) מבית המשפט לקבוע, כי טובה פישמן שותפה מלאה לנכסים ולהתחייבויות של בעלה. קביעה כזו תאפשר לבנקל למכור את הווילה של בני הזוג בסביון, הרשומה על שמה של טובה, ואת מניותיה בחברות שהיו בשליטת בעלה.

לדברי בנקל, מדובר במקרה בו החייב - פישמן - צובר חובות במיליארדי שקלים, בעוד בני משפחתו "נהנים מחיי מותרות ופאר העומדים בניגוד מוחלט למצבו הכלכלי האמיתי ובוודאי להכרזתו כפושט רגל". לטענתו, "לשיטתם, מוקנית להם זכות להמשיך וליהנות מהם אף כעת, תוך התעלמות מוחלטת מקריסת אותם עסקים מהם באו להם כל אותם נכסים".

בנקל סבור, כי מדובר במקרה שונה משל חייבים אחרים, שניהלו את עסקיהם במנותק מבני/בנות זוגם. במקרה של פישמן "מדובר ברעיית חייב, אשר אין ולו צל של מחלוקת, כי נרשמה פעם אחר פעם כבעלת נתח משמעותי, הן בנכסים המשפחתיים המובהקים והן בנכסי הקריירה של בעלה - קיבלה מניות בעסקים שהקים וניהל, נרשמה וישבה כדירקטורית בחברות שהוא-הוא היה מייסדן, פניהן, מנהלן והרוח החיה בהן, וזאת - ואין מנוס מלומר זאת בלא כחל ושרק ובלא כל כוונה לפגוע - בלא מיומנות עסקית, או יכולת ניהול עסקים (קל וחומר מורכבים כאלו נשוא הדיון) משל עצמה".

לדברי בנקל, טובה פישמן נהנתה במשך עשרות שנים מפירות עסקיו של בעלה שיצרו את החובות שהביאו אותו לפשיטת רגל. היא גם נרשמה כשותפה בחברות של פישמן - בעיקר בחודשים שקדמו לפתיחת הליכי פשיטת הרגל נגדו - וקיבלה שכר מפנק, "וכל זאת בלא צל-צילה של הכשרה או קריירה עסקית של ממש, אשר אין צורך להכביר מילים כי היו נדרשים מכל צד ג' אשר היה מציג מועמדות למשרות שכאלו".

בנקל טוען, כי פישמן ובני משפחתו פעלו שלא כדין כאשר רק פישמן שעבד את חלקו בחברות שקיבלו את האשראי מהבנקים וחתם על ערבויות אישיות (שהביאו אותו בסופו של דבר לפשיטת רגל), בעוד רעייתו וילדיו "הוסיפו ליטול משכורות, דמי ניהול ונהנו מהכנסות נוספות מהחברות שמצבן הכלכלי היה בכי רע, כדי ליהנות מרמת חיים גבוהה, בלא השתתפות מצידם בנטל".

בנקל מדווח על אחזקותיה של טובה פישמן בחברות שבשליטת בעלה, כולל 50% בחברת א.ט מערכות קירור, 48.5% בחברת אוניל בנייה, 26% בנכסי א.ט פישמן ו-26% בנכסי משפחת פישמן ניהול. הוא מציין, כי מתחת לחברות אלו יש חברות רבות נוספות, כל שאחזקותיה של טובה "לא היו מביישות אנשי עסקים רבים במשק הישראלי ובכלל". לשיטתו, כל נכסיה של טובה הם תוצאה של נכסי בעלה, ולכן הטענה של בני הזוג בדבר הפרדה רכושית ביניהם היא לכל הפחות מלאכותית.

עוד מצביע בנקל על כך שבהליכי מס שניהל הצהיר פישמן שהוא ורעייתו מהווים נישום אחד, ושטובה לא ידעה לספר דבר על אחזקותיה. הוא גם מציין, כי הסתבכותו של פישמן נובעת במידה רבה מעסקי המטבע שביצע בחברות בהן רעייתו רשומה כשותפה ודירקטורית, אך היא לא נקפה אצבע כדי למנוע פעילות מסוכנת זו.