פרקליטות המדינה קבעה ציון עובר של 44 בשלב המוקדם לאיתור פרקליטים, וציון עובר של 61 בשלב המתקדם של המהלך - מגלה פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. אלו הם ציונים נמוכים מאוד, כאשר הציון בשלב הראשון הוא שני שלישים בלבד מהמקובל בכל מוסד לימודי.

מדובר במכרז שפרסמה בדצמבר שעבר נציבות שירות המדינה עבור משרד המשפטים, להקמת מאגר עתודה לאיוש משרות של עוזר וסגן בכיר בתחום הפלילי לפרקליטות בכל הארץ - המחלקה הפלילית, המחלקה הכלכלית, המחלקה הבינלאומית, מחלקת עררים, המחלקה לחקירות שוטרים ופיקוח על תובעים חיצוניים הפועלים מכוח הסמכת היועץ המשפטי לממשלה.

השלב הראשון של המכרז כלל "בחינות קוגנטיביות ובחינות מקצועיות בהתאם לתחום המכרז". השלב השני היה ראיון הערכה התואם לתחום המכרז אליו הוגשה המועמדות. זומנו אליו רק מה שעברו בהצלחה את השלב הראשון, וציון העובר בו היה 4 מתוך 9 - דהיינו 44. ציון עובר מקובל בכל מקום הוא 60 או לכל הפחות 56. מי שעבר שלב זה, הוזמן לראיון בפני צוות בוחנים, אשר התבקשו לדרג כל מועמד בסקאלה שבין אפס לבין 54. ציון המינימום למעבר לשלב הבא היה 33 - כלומר: 61 מתוך 100. גם כאן, מדובר ברף נמוך במיוחד ביחס למקובל במוסדות לימוד.

הרף הנמוך בא לידי ביטוי גם במספר המועמדים שהצליחו לעבור את השלב השני. לבחינות הראשוניות זומנו 1,085 מועמדים, שמתוכם 850 עברו אותן בהצלחה. את שלב ראיונות ההערכה צלחו 759 מתוכם - 90% מן המרואינים. לבחינות המקצועיות התייצבו 452 מועמדים, ו-442 מהם קיבלו ציון עובר (ארבע ומעלה מתוך תשע) - 98% מהנבחנים. לראיונות התייצבו 395 מועמדים, ו-326 קיבלו ציון עובר - 83%. בפסק הדין לא נאמר כמה משרות היו פתוחות לאיוש, אך לנוכח העובדה שבפרקליטות כולה מועסקים כ-1,000 עורכי דין - מדובר ודאי לכל היותר בעשרות בודדים של משרות. לכן, לא ברור מדוע הציבה הפרקליטות רף כה נמוך.

הפרטים התבררו (24.7.17) בהחלטתה של השופטת אסנת רובוביץ-ברכש לדחות עתירה של מקצת מן המתמודדים נגד תנאי המכרז. הללו טענו, כי בפועל התוצאות התבססו על ראיונות בני 15 דקות בלבד של הבוחנים עם המועמדים. רובוביץ-ברכש קיבלה את עמדת המדינה, לפיה העותרים אינם יכולים להעלות כעת את טענותיהם, לאחר שהתמודדו במכרז בדיוק לפי התנאים נגדם הם יוצאים בדיעבד. נציגי הציבור יעקב גרינברג ואבי איילון הסכימו עם רובוביץ-ברכש.