קיים חשש שלחציהם של בעלי אינטרסים מונעים את אישורם של תקנים בינלאומיים, היכולים לפתוח את המשק לייבוא ולהפחית עלויות - קובע (25.10.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא. מכון התקנים אומר בתגובה, כי לאחר הביקורת החל ברפורמה הכוללת את יישום ממצאי הביקורת.

לדברי שפירא, בכמה מקרים סירבו ועדות תקינה לאמץ תקן בינלאומי, בניגוד למדיניות הממשלה, ובכמה מקרים התעורר החשש, כי הסירוב נבע מהרכבן של ועדות התקינה, כגון הטיה לטובת אחד מבעלי האינטרסים בוועדה. למשל: ועדות התקינה מסרבות לאמץ תקן בינלאומי בתחום הבטון, המחייב שינויים לאומיים בדרך קביעתה של איכות הבטון, במדיניות הפיקוח ובאיכות הייצור.

"חמש שנים חלפו מאז קבעה ועדת טרכטנברג, כי לחסמי אסדרה בתחום התקינה יש השפעה ניכרת על יוקר המחיה, ומאז התקבלה החלטת הממשלה על החלפת תקנים ישראלים בתקנים בינלאומיים, אך משרד הכלכלה והמכון טרם בחנו את הצורך בשינויים לאומיים שנעשו בחלק נכבד מן התקנים הישראלים", אומר שפירא. "אימוץ תקנים בינלאומיים אמור לתרום להקלת הנטל הכלכלי המוטל על האזרחים באמצעות עידוד התחרות, לרבות ממקורות ייבוא, הפחתת הביורוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל ובין העולם".

למכון התקנים יש השפעה מהותית על התהליך, אף על-פי שגם הוא בעל עניין, שכן חלק נכבד מהכנסתו נובע מבדיקות עמידה בתקן שעורכות מעבדותיו - מוסיף שפירא. הוא מגלה, כי מאז 2011 העמיס מכון התקנים על חישוב עלות התקינה - שאת רוב מממנת המדינה - הוצעות נוספות בסך 25 מיליון שקל, בלא אישור המוסדות המנהלים ובלא ידיעת משרדי האוצר והכלכלה.


בעיה קשה נוספת היא הסחבת במשרד הכלכלה. לאחר בחינת תקן במחלקת הממונה על התקינה, הוא מועבר ללשכה המשפטית במשרד הכלכלה, ואחר כך המשרד מחזיר אותו למחלקת הממונה לשלב היוועצות בציבור ובמשרדי הממשלה, ולאחריו - לבחינה חוזרת של מחלקת הממונה ושל הלשכה המשפטית. באוקטובר 2016 היו נתונים בשלב הדיון הפנימי במשרד הכלכלה 102 תקנים; 92 מהם היו נתונים בשלב זה יותר מעשרה חודשים, וחלקם אף יותר מחמש שנים.

שפירא מביא כדוגמה את הטיפול ברוויזיה לתקן המזרנים, שנכנס לתוקפו בשנת 2010. בשנת 2013 ביקשה נציבות כבאות והצלה לשנות את התקן, כל שיפחית את הסיכונים הנובעים מבעירת מזרונים. נדרשו שלוש שנים לביצוע התיקון - ואז נדחתה בשנה כניסתו לתוקף, כדי שניתן יהיה למכור את מלאי המזרונים הקיים.

למחלקת הממונה על התקינה אין מערכת מחשב ייעודית לתיעוד התקנים. חסרונה של מערכת כזו מגביל את אפשרות המעקב אחר השינויים הלאומיים הנעשים בתקנים וניתוחם. בשנת 2014 ערכו עובדי מחלקת הממונה על התקינה, בגיליון אלקטרוני, רשימה של תקנים רשמיים ושל שינויים לאומיים שנעשו בהם, אך הרשימה לא עודכנה מאז.

הציבור מצידו כמעט ואינו מיוצג בתהליך. מכלל 170 ועדות התקינה שיש בהן נציגי צרכנים, ב-47 השתתפו נציגי הצרכנים בפחות ממחצית ישיבות הוועדה. קיימות 14 ועדות תקינה שהוקצו בהן מקומות לנציגי צרכנים, אך נציגים מטעם ארגוני הצרכנים לא מונו. בוועדות שבהן השתתפותם של נציגי המועצה לצרכנות היא דלה, אין ביטוי נאות של האינטרס הצרכני. המועצה לצרכנות אינה שולחת לפעילי התקינה נתונים על השפעת התקן הנדון בוועדה על המשק, על טיב המוצרים ועל יוקר המחיה, ולא את הנחיותיה לגבי העמדה הצרכנית.