המדינה טענה שלא נגרם נזק לאדם שהועמד לדין בעקבות תיק שתפרו נגדו קצין משטרה בכיר ובנו, שוטר גם הוא. בית משפט השלום בנצרת דחה את עמדת המדינה וקבע, כי היא תפצה את האיש ב-430,000 שקל.

בשנת 2003 התלוננה בתו של הקצין (ואחותו של השוטר), כי האיש - שהפעיל מזנון בבית ספרה - ביצע בה מעשה מגונה. בשנת 2009 זוכה האיש מכל אשמה, והוא תבע את המדינה ואת שלושת בני המשפחה. המדינה נכנסה לנעליהם של יתר הנתבעים, הודתה באחריותה כלפי האיש - אך בפועל טענה שלא נגרם לו כל נזק.

בעוד התובע הגיש חוות דעת לפיה הוא סובל מנכות נפשית של 30%, המדינה הגישה חוות דעת לפיה השיעור הוא אפס. עוד טענה המדינה, כי עסקיו של התובע לא נפגעו, וכך גם שגרת חייו: הוא הכיר את אשתו והוליד שלושה ילדים, המזנון שלו ממשיך לפעול ותחום המסעדנות איננו יציב כך שלא התיק נגדו הוא שגרם לקשייו הכלכליים הנטענים.

סגן הנשיא יוסף סוהיל מינה מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע לתובע נכות נפשית של 10% - וסוהיל אימץ (19.9.17) את חוות דעתו. עוד קובע סוהיל, כי "סביר להניח, כי הפגיעה הנפשית, ההליך הפלילי והרחקת התובע ממקום מגוריו ומעסקו, פגעו קשות בעסק ובפרנסתו, בעיקר נוכח העובדה כי מדובר בעסק טרי מאוד".

סוהיל מצטט מתוך פסק הדין בו זוכה התובע, שם התייחס השופט דורון פורת (כיום - נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון) למחדלי חקירה מהותיים ומצטברים, שהיו מביאים אותו לזכות את התובע אפילו אם היה מאמין למתלוננת. בין היתר ציין, כי המתלוננת לא נחקרה בידי חוקר נוער למרות שהייתה קטינה, וזאת על-פי דרישת אביה ואחיה השוטרים. החקירה נערכה בביתה ובנוכחות אמה, ולא בתחנת המשטרה וביחידות.

גם העובדה שהאב נכח בקרבת מקום הייתה פסולה ועלולה ליצור לכל הפחות מראית עין של השפעה בלתי הוגנת על החקירה. פורת גם תהה מדוע לא הועברה החקירה לתחנה אחרת, אלא נערכה בזו שבה שירתו האב והבן. הוא לא שלל את טענת הסניגור, לפיה מקורם של מחדלי החקירה - אותם ראה בחומרה רבה - היה בהתערבותם של האב והבן.

סוהיל מוסיף: "הוכחה בפני מעורבותם של אנשי משטרה וחוקרים שונים, אם זה הנתבעים 3-2 עצמם [האב והבן] ואם זה אנשי משטרה אחרים, בחקירת תלונת הנתבעת 4 [המתלוננת], תוך סטייה רבתי מכללי יסוד ותוך ביצוע חקירה רשלנית, הנגועה בכוונת זדון ליצור תשתית ראייתית שתוביל בסופו של דבר להרשעת התובע בפלילים. התנהלות אנשי המשטרה ומחדלי החקירה נגועים בחוסר הגינות וחוסר מוסריות... עולה הרושם, כי אין המדובר במחדלי חקירה רשלניים גרידא, אלא במחדלי חקירה מכוונים בכוונת זדון, מתחילתם ועד תום". בשל התנהגות זו, קבע סוהיל, תשלם המדינה פיצויים עונשיים בסך 60,000 שקל.

לפיצוי שפסק סוהיל יצטרפו הוצאות בסך 96,000 שקל, כך שהסכום הכולל שתשלם המדינה יהיה 526,000 שקל. את התובע ייצג עו"ד כרמי בוסתנאי.