עו"ד ירון מידן הגיש לבג"ץ עתירה כוללנית ותוקפנית, המבוססת על סיפורו האישי בתור אב גרוש - אך ללא ביסוס עובדתי ותוך הצגת תמונה מוטית. כך אומרת (8.11.17) השופטת
ענת ברון, בדחותה על הסף את העתירה.
מידן הגיש את העתירה בשם "עמותת אבות למען צדק", במטרה להפסיק את מה שכינה "דה-הומניציה שנעשית לאבות היהודים" ו"שואת האבות הגרושים וילדיהם". הוא ביקש מבג"ץ לבטל את חזקת הגיל הרך (לפיה בדרך כלל יימסרו ילדים עד גיל שש למשמרת האם) ואת חובת המזונות המוחלטת המוטלת על האב היהודי, בטענה שמדובר באפליה לרעה מטעמי דת של האבות היהודיים.
ברון אומרת: "העתירה, המתפרשת על פני למעלה מ-100 עמודים, מציגה טענות כלליות וכוללניות, נעדרת תשתית עובדתית מספקת ומציירת תמונה מגמתית - בלשון המעטה. יתרה מכן, העתירה איננה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת, אלא יוצאת נגד היסודות המשפטיים שעליהם מבוססים הליכי הגירושין שבהם מעורבים בני זוג יהודים וילדיהם. בהעדר תשתית עובדתית קונקרטית ואיתנה, אין לטענות החריפות של העותרת במה להיאחז. זאת בפרט משעה שהעותרת מטיחה האשמות קשות ביחס למשיבים ולעובדי ציבור המועסקים על ידם, שלפחות בחלקן נושאות גוון פלילי, וזאת מבלי שביססה את טענותיה על תצהיר ומסמכים מתאימים".
לדברי ברון, מידן למעשה מבקש מבג"ץ להתערב בפסיקה שנוגעת לו אישית - למרות שזו אינו המסלול המתאים לכך. "עיון בעתירה מעלה חשש שמא מדובר במקרה שבו עותר פרטי מבקש לעטות על עצמו כסות של עותר ציבורי", היא מעירה ומוסיפה "העתירה מכוונת למעשה לביטולן של שתי דוקטרינות המעוגנות בחקיקה ראשית, עניין שהעותרת כלל לא התייחסה אליו במסגרת עתירתה ובפרט לא הוצגו טעמים להתערבות חוקתית של בית משפט זה בהוראות החוק
הרלוונטיות".
לבסוף אומרת ברון כי רק בשל הרקע האישי של מידן - לא הוטלו עליו הוצאות, "ואולם, טוב יהיה אם הערתנו בהקשר זה תיפול על
אוזניים כרויות". השופטים
יורם דנציגר ו
אורי שהם הסכימו עם ברון. את המדינה ייצג עו"ד אודי איתן.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
