לאן נעלמו 650 מ"ש ששייכים לתושבי ירושלים

עיריית ירושלים הודיעה לפני כשבועיים למשרדי האוצר, הפנים, החוץ ולמשרד ראש הממשלה, כי החלה לפעול לגביית חובות ארנונה בסך של למעלה מ-650 מיליון ש"ח מכ-887 נכסים ברחבי העיר השייכים לכנסיות בירושלים ולמוסדות האו"ם. אין מדובר בבתי התפילה, הפטורים על-פי חוק מארנונה, אלא בנכסים המשמשים לפעילויות שונות שאינן תפילות וחלקן אף פעילויות מסחריות.

בשבוע האחרון הטילה העירייה עיקולים על מספר חשבונות בנק השייכים לכנסיות בשל אי-תשלום הארנונה: הכנסייה האנגליקנית - 7,214,228.42 ש"ח, הכנסייה הארמנית - 2,011,996 ש"ח, הכנסייה היוונית - 570,946.88 ש"ח, הכנסייה הקתולית - 11,981,103.02 ש"ח ועיקולים נוספים יוטלו בהמשך.

עד כה, דרשה המדינה מהעירייה לגבות את החובות האלו, לאור הסכמים שערכה בעבר עם הכנסיות. אלא שכעת, בידי העירייה חוות דעת משפטית של פרופ' גבריאל הלוי, מומחה למשפט בינלאומי שבחנה באופן מעמיק את שלל ההיבטים החוקיים של חובות הכנסיות והאו"ם כלפי עיריית ירושלים, וקבעה באופן חד-משמעי כי אין כל ביסוס לעמדת המדינה וכי ההסכמים בין המדינה לכנסיות אינם תקפים לגבי עיריית ירושלים וכי העירייה מחויבת על-פי דין לפעול לגביית החובות.

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אמר: "לא נסכים יותר שתושבי ירושלים יממנו את סכומי העתק האלה. המדינה צריכה להתמודד עם ההשלכות של החלטותיה. או שהמדינה תשפה אותנו ותחזיר לנו את הכסף הזה שמיועד לפיתוח העיר, או שנגבה אותו כפי שמחייב החוק. בכוונתנו לנקוט פעולת גבייה ואכיפה מינהלית ומשפטית ובמידת הצורך לא נהסס גם לעתור לבג"ץ".

בעיריית ירושלים מסבירים כי "המדינה שיחקה כאן על הקופה הציבורית-עירונית על חשבון תושבי ירושלים ושיחררה באופן לא חוקי את הכנסיות והאו"ם מתשלום ארנונה בחלקים שהם לא תפילה בלי שום ביסוס חוקי. הנזק הכספי שנגרם לירושלים לאורך השנים בעקבות עמדת המדינה הוא קרוב לכמיליארד ש"ח. לא ייתכן שתושבי ירושלים ייאלצו לממן מכיסם לכנסיות ולאו"ם שירותים עירוניים של איסוף אשפה, תאורה, גינון וסלילת כבישים ושימנע מהעירייה לגבות סכומי עתק שהיו יכולים לסייע משמעותית לפיתוח העיר ושיפור השירותים לתושבים". בעירייה מוסיפים כי "פטור מתשלום ארנונה מנכסים עסקיים ואחרים שבבעלות ושימוש הכנסיות הינו מפלה ויגרור אחריו תביעות נוספות לפטורים בטענה של הפליה ואי שוויון דבר שיגדיל בעשרות מונים את החשיפה והסיכון לנזק כלכלי ענקי יותר לקופת העירייה. אם המדינה לא תתיר לנו לגבות את הסכומים למען תושבי ירושלים, לא נהסס לעתור לבג"ץ. לחלופין, אם המדינה מעוניינת שהמצב הנוכחי יימשך אנחנו דורשים שהמדינה תעביר לנו שיפוי מלא על הסכומים האלו. כך או כך לא נסכים יותר שתושבי ירושלים יממנו את הסכום הזה".