המשטרה חושדת, כי ניר חפץ הציע בשלהי 2015 לשופטת בדימוס הילה גרסטל לקדם את מינויה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, תמורת הבטחה שלה לסגור בהמשך את התיק נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות.

המשטרה עצרה חושדת, כי חפץ - המצוי במעצר בשל פרשת בזק - ויועץ התקשורת אלי קמיר, שנעצר היום (יום ג', 20.2.18), פנו לגרסטל אשר התמודדה באותה עת על התפקיד שעמד לסיים יהודה וינשטיין. הם הציעו לה לקדם את מועמדותה לתפקיד, לכאורה בתמורה להבטחה עתידית שלה לגבי ההחלטה שתקבל (בתפקידה כיועצת המשפטית) בפרשת שרה נתניהו. על פי החשד, קמיר גם תיווך בין משרד התקשורת לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ; הוא נשלח למעצר בית.

הפנייה לא עלתה יפה - מלמדות הראיות שהושגו עד כה. גרסטל עצמה מסרה עדות ואינה חשודה בדבר. לשני החשודים מייחסת המשטרה עבירות מתחום טוהר המידות והשחיתות הציבורית, והיא תבקש מבית המשפט להאריך את מעצרם. החקירה מנוהלת בלהב 433 ומלווה בידי פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי.

גרסטל הייתה בשנים 2013-2007 הנשיאה הראשונה של בית המשפט המחוזי מרכז ולמעשה היא שהקימה אותו. בשנים 2016-2014 הייתה נציבת הביקורת הראשונה על הפרקליטות, והתפטרה בעקבות שורה של עימותים בעיקר עם פרקליט המדינה, שי ניצן - שכעת עוסק אישית בתיקי נתניהו. כיום היא אחת הבוררות המבוקשות ביותר בישראל.

לשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסרה בתגובה: "חפץ מעולם לא הציע את ההצעה ההזויה הזאת בפני ראש הממשלה ורעייתו, הוא מעולם לא נתבקש על ידם להציע הצעה כזאת, ואיננו מאמינים שהוא אפילו העלה דבר כזה על דעתו. תכף יאשימו את הזוג נתניהו גם ברצח ארלוזורוב".

בשנת 1997, בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש הממשלה, התרחשה פרשת בר-און חברון. באותה פרשה יזם אריה דרעי את מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, במטרה שיקל עימו ואולי אף יסגור את התיקים הפליליים נגדו. בתמורה הבטיח דרעי שסיעת ש"ס תצביע בעד הסכם חברון אליו הגיע נתניהו עם הרשות הפלשתינית. בר-און התפטר 48 שעות לאחר מינויו, בשל ביקורת עזה על אי-התאמתו לתפקיד. נתניהו נחקר אז באזהרה, אך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.