תקציב המדינה: 1.3 מיליארד שקל לחרדים ולבית היהודי

הממשלה תתבקש לאשר (יום א', 11.3.18) חלוקת 1.3 מיליארד שקל תקציבים שהובטחו לשותפות הקואליציוניות ובראשן הבית היהודי והמפלגות החרדיות במסגרת תקציב 2019. לסכומים אלה שנסגרו מראש מתווסף סכום נוסף של מעל 100 מיליון שקל שהצליח יו"ר הכספים ח"כ משה גפני לחלץ מהאוצר לטובת מוסדות חינוך חרדיים ובינוי בבתי חולים. כמו-כן תתבקש הממשלה לאשר קיצוץ רוחבי בסכום של 300 מיליון שקל בתקציב 2019 וקיצוצים רוחביים מותנים שעשויים להגיע ל-1.6 מיליארד שקל, במידה וועדת הכספים לא תאשר היום שורת הצעות להגדלת הכנסות המדינה והקטנת הוצאותיה, במסגרת חוק התקציב.

האוצר העביר הלילה הצעת החלטה לממשלה שבמרכזה חלוקת ה"כספים הקואלציוניים" או מאות מיליוני שקלים שיוקצו לרשתות החינוך החרדיות, לחינוך הממלכתי-דתי, לתמיכה במוסדות דת ולפעילויות חיזוק היהדות בארץ ובתפוצות. מדובר בין היתר בהעברת 235 מיליון שקל לפעילויות שונות בחינוך הממלכתי דתי, 133 מיליון שקל לבתי ספר חרדיים בזרם החינוך המוכר שאינו רשמי, ב-66 מיליון שקל למעין החינוך התורני המזוהה עם ש"ס ו-45 מיליון שקל למוסדות חינוך של זרם החינוך העצמאי המזוהה עם מפלגת יהדות התורה. סכומים גדולים נוספים בסך 120 מיליון שקל יועברו לתמיכה בשירותי דת (מנהלת זהות יהודית, שירותי ייעוץ והפרייה קשרים עם הגולה והנצחת רבנים), 71 מיליון לפעולות לתגבור הזהות היהודית בתפוצות, 80.5 מיליון לטובת גרעיני התיישבות ו-42 מיליון שקל לתוכניות בנושא יהדות בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי.

סכומים אלה נכללים בתקציב כולל של 1.266 מיליארד שקל שהובטח לשותפות הקואליציוניות בליל אישור תקציב המדינה בממשלה. האוצר התכוון לקצץ את הסכום ל-750 מיליון שקל אך נסוג בו מכוונתו בתמורה להתחייבות של כל ראשי הסיעות שלא יבקשו סכומים נוספים מעבר לסכום זה. ואולם יו"ר וועדת הכספים ח"כ משה גפני שהודיע זמן קצר לאחר חתימת ההסכם כי ההסכם אינו מחייב אותו הוכיח את מעמדו המיוחד כשהצליח לקבל מהאוצר תקציבים נוספים: במסגרת הצעת ההחלטה שתוגש היום תתבקש הממשלה לאשר הקצאת 41 מיליון שקל למוסדות בזרם החינוך המוכר שאינו רשמי בשנת 2018 ובשנת 2019 וכן 35 מיליון שקלים לצורך בינוי והצטיידות במוסדות רפואיים בשנת 2018.

בנוסף לכספים הקואליציוניים תתבקש הממשלה לאשר שלושה קיצוצים רוחביים בתקציב 2019. הראשון, קיצוץ בסך 300 מיליון בגין שינויים שהוכנסו לחוק ההסדרים במסגרת דיוני הוועדות השונות בכנסת שצמצמו את הכנסות המדינה. מדובר בין היתר בביטול המיסוי על הפטקוק (40 מיליון שקל), בצמצום הצעדים למיסוי הימורים (60 מיליון) ובשינויים בחוק צמצום השימוש במזומן (100 מיליון) ובביטוח תאונות עבודה (100 מיליון).

הקיצוץ הרוחבי השני הוא קיצוץ מותנה, או קיצוץ בסכום פתוח ששר האוצר ימלא את הסכום הסופי. מדובר בקיצוץ שנועד למקרה שוועדת הכספים לא תאשר היום שורת צעדים להגדלת הכנסות המדינה ולהקטנת הוצאות שלה במסגרת אישור תקציב המדינה לקריאה שנייה ושלישית. הצעדים שיעלו היום על שולחן הוועדה הם העלאת הבלו על הפחם (500 מיליון שקל), סיגריות (120 מיליון שקל), מיסוי הסולר והגז (120 מיליון שקל), ושיפוי מהביטוח הלאומי (850 מיליון שקל בסה"כ), הכוללים תוספת ותק לקשישים (400 מיליון שקל מתקציב המדינה דרך הביטוח הלאומי), סיעוד (250 מיליון שקל מתקציב המדינה דרך הביטוח הלאומי), ביטוח תאונות עבודה למעסיקים (500 מיליון שקל שהביטוח הלאומי יגבה מהמעסיקים במקום מהמדינה) ושיבוב (הכנסות למדינה בהיקף 1 מיליארד שקל).

הקיצוץ הרוחבי השלישי גם הוא מותנה ולמעשה חלופי לקיצוץ השני. מדובר בתקנות ששר האוצר צריך להתקין בנושא השיבוב, תקנות אלה אמורות להעביר סכום של כמיליארד שקל מחברות הביטוח לביטוח הלאומי. אם תקנות השיבוב לא יאושרו האוצר, לא יגבה הכנסות בסך 800 מיליון שקל מהביטוח הלאומי - והקיצוץ הרוחבי יעמוד על 1.2 מיליארד שקל.