קיימת הסתברות גבוהה לכך שניתן יהיה להרחיק בכפייה מסתננים למדינה עימה מתקיימים מגעים בנושא - מדווחת המדינה לבג"ץ (יום ג', 10.4.18). ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, הוציא צו חיסיון על שמה של אותה מדינה, למרות שהוא פורסם בתקשורת מספר פעמים בימים האחרונים.
לדברי המדינה, היא השלימה את רוב הבירורים עם אותה מדינה, אך יש צורך בפרק זמן קצר נוסף כדי לעדכן את ההסכם בין שתי המדינות ולחתום עליו. אם יושלמו בהצלחה מגעים אלו, יאשר היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, להרחיק אליה מסתננים גם בלא הסמכתם - בדומה להסכם עם רואנדה שלא יצא לפועל.
מנדלבליט כבר אישר, כי מדינה זו עומדת בתנאים להרחקת מסתננים ליעד בטוח, ובארבע השנים האחרונות כבר יצאו אליה מרצונם קרוב ל-2,000 מסתננים. בשל הטענות שהועלו נגד ההסכם עם רואנדה, מדווחת המדינה, נדרשה קבלת עידכונים עובדתיים מהמדינה השנייה. הללו טרם התקבלו במלואם, והמדינה מבקשת את רשותו של בג"ץ לעדכן שוב כאשר תהיה בידה התשובה הסופית. עוד מעירה הפרקליטות, כי קיים פסק דין חלוט של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולפיו מדובר ביעד בטוח שניתן להרחיק אליו מסתננים.
המדינה מזכירה, כי בג"ץ החליט שלא להתערב בקני המידה שקבע היועץ המשפטי להגדרת "יעד בטוח", ואילו כעת לא הציגו העותרים עובדות הסותרות את הקביעה לגבי המדינה השנייה. העתירות הנוכחיות - טוענת המדינה - הן כוללניות ונעדרות בסיס עובדתי, ודי בכך כדי לדחות אותן על הסף.
על ההסכם עם המדינה השנייה אומרת המדינה, כי כל מסתנן - גם אם יורחק אליה בכפייה - יקבל תעודת זהות מקומית ויוכל לעבוד ולנוע בה בחופשיות. ישראל מעבירה למדינה זו את פרטי המסתננים, המקבלים ויזות ל-30 יום ולאחר מכן יכולים לקבל את תעודות הזהות. המדינה בה מדובר התחייבה במפורש לקלוט מסתננים גם אם יורחקו בכפייה. לישראל יש נציג המבקר בצורה סדירה באותה מדינה ועוקב אחרי יישום ההסכם עימה, והיא מצידה שולחת לישראל עידכונים שוטפים על הטיפול במסתננים.
הפרקליטות מוסיפה, כי המדינה יצרה קשר עם 95% מהמסתננים שיצאו אשתקד לרואנדה ולמדינה השנייה. מהשיחות איתם עלה, כי אין כל חשש לחייהם או לחרותם, ניתנה להם האפשרות להישאר במדינה השנייה והבעיות היחידות היו בטיסות אל אותה מדינה ובניסיון של מסתננים בודדים להשתמש במסמכים מזויפים כדי לטוס למדינות באירופה. תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ורן רוזנברג.