1. בדבר אחד צודק בנימין נתניהו בנוגע למסתננים: במשך חודשים התנהל כאן קמפיין שקרי, שמטרתו הייתה להותיר בישראל רבבות בני אדם שנכנסו אליה שלא כדין. לא מדובר בפליטים פוליטיים, לא מדובר במי שנמלטו מבתיהם בשל מלחמה או מחלה, לא מדובר במהגרים שהגיעו כחוק. מדובר במסתננים שמחפשים עבודה וחיים טובים יותר - שאיפה ראויה, אך לא כזו המעניקה להם מעמד כלשהו ובוודאי שאינה מצדיקה פגיעה גסה בריבונותה של מדינה כלשהי.

במקביל, לא מדובר היה ב"גירוש". זו הייתה אמורה להיות הרחקה חוקית, בהתאם לחוק הישראלי ולחוק הבינלאומי. זו הייתה אמורה להיות השמירה הבסיסית ביותר של כל מדינה על ריבונותה: זכותה וחובתה לקבוע מי ייכנס אליה ומי יתגורר בה. כל ההשוואות לשואה וכל הדיבורים על רצח עם, היו שקרים מוחלטים וזדוניים.

אלא מאי? ממשלתו של נתניהו לא עשתה דבר כדי להפריך את השקרים הללו. מנכ"ל רשות ההגירה, שלמה מור-יוסף, נתן ראיון אחד למקור ראשון. מדי פעם שחרר אריה דרעי איזושהי הצהרה. למיטב ידיעתי, זה היה הכל. ממשלת נתניהו הותירה את השטח פרוץ לחלוטין לאותו קמפיין שקרי - ועכשיו היא מייללת שהוא השיג את מטרתו. נו, הרי נתניהו היה עסוק במריבות על כן/לא ינאם בטכס המשואות. יש סדרי עדיפות בחיים, לא?

2. במקרה או שלא במקרה, ההודעה של נתניהו ודרעי על ביטול מתווה ההרחקה והחלפתו במתווה של הסכמה עם האו"ם, באה ימים אחדים לפני שהמדינה הייתה אמורה להציג בבג"ץ את ההסכם עם רואנדה. זה היה ההסכם עליו הסתמכה הממשלה בטענתה לפיה יש "מדינה שלישית" המוכנה לקלוט גם את מי שיגורש אליה שלא מרצונו.

השופטים, דווקנים שכמותם, רצו לראות את ההסכם. וראו זה פלא: פתאום מודיעים ראש הממשלה ושר הפנים, שבעצם אין מה להראות, כי רואנדה חזרה בה. אותה רואנדה שטענה שאין איתה הסכם כזה. התחושה שלי היא שאולי היה איזשהו זכרון דברים, אולי הייתה טיוטה, אבל לא היה הסכם מחייב. מה, המדינה שיקרה לבג"ץ? אני נופל מהכסא.

.3 עוד מילה לגבי בג"ץ. בימין, כמו תמיד, מייחסים לו את האחריות לבעיית המסתננים. והממשלה, כמו תמיד, אוהבת לרמוז שזה נכון. והמציאות, כמו תמיד, שונה ומורכבת יותר.

נכון שבג"ץ הניח מכשולים לא פשוטים בדרכו של המאבק במסתננים. הוא התערב בצורה בוטה בחקיקה שקבעה כמה זמן ניתן להחזיק אותם במעצר ללא משפט, הוא אסר להציב בפניהם את הבחירה בין מעצר לבין גירוש. אבל בג"ץ לא מנע את בניית הגדר בגבול עם מצרים, ובאמרת אגב גם הבהיר שניתן יהיה לגרשם ללא הסכמתם למדינה שתסכים לקלוט אותם - ופשוט ביקש לראות את אותו הסכם כדי להכריע בדבר תקפותו.

מי שיצר את בעיית המסתננים הוא בראש ובראשונה ממשלת נתניהו. העומד בראשה מתגאה בצדק בהקמת הגדר שמנעה את המשך ההסתננות, אבל בה במידה הוא אחראי לכך שרבבות מסתננים נכנסו עד שהחל הטיפול בבעיה, והוא אחראי לכך שכעת כנראה ניתקע עם אלפים רבים מהם. מאוד נוח לגלגל בעיות לפתחו של בג"ץ ואז להטיל עליו את האשמה. במקרה הזה (ובמקרים רבים אחרים), זוהי בריחה מכוערת ופחדנית מאחריות.

4. מאחר שמדובר במסתננים, עצם הפנייה לנציבות האו"ם לפליטים הייתה טעות. הנציבות הזאת אמורה לטפל במי שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל מלחמות - למשל הפליטים מסוריה. נכון שבפועל היא מטפלת גם במהגרי עבודה, אבל כאשר כל המאבק אצלנו הוא בשאלת הגדרתם הנכונה של המסתננים - עירובה של הנציבות לימד שהממשלה נכנעה ללחצים ומוכנה להגדיר אותם כ"פליטים". זו הייתה טעות טקטית בעלת השלכות אסטרטגיות.

התוצאה שלה הייתה המתווה עליו הכריזו נתניהו ודרעי: 16,000 מהגרים יועברו לחו"ל, 16,000 יישארו. ועד מהרה התברר, שהמתווה הזה מחורר להפליא. לא ידוע לאן אמורים לצאת אותם 16,000; מה שכן היה ידוע הוא, שזה יקח חמש שנים. בתרגום לעברית ישראלית, המשמעות היא ש-8,000 מסתננים יורחקו בתוך עשר שנים. הרי אנחנו יודעים מה יקרה: עתירות, ערעורים, ביורוקרטיה, המפתח אצל הג'ינג'י, שולטהייס מחוץ לבניין.

ומה עם אותם 16,000 שיישארו? נפתלי בנט צדק כאשר הזהיר, שהם יבקשו להביא לכאן את בני משפחותיהם - ואז נקבל עוד קמפיין שקרי וסוחט דמעות על ישראל האכזרית המפרידה ילדים מאבותיהם ויונקים מאמותיהם. נתניהו הבטיח שהם יפוזרו ברחבי הארץ - במושבים, בקיבוצים וביישובים חזקים. הוא רק שכח, שליישובים קהילתיים יש תקנוני קבלה, ושהיישובים החזקים יעשו הכל כדי שהפליטים יישארו בדרום תל אביב - באזור הזה שלא מעניין איש, בוודאי שלא את מדושני העונג הנלחמים למען מהגרים בלתי חוקיים ורומסים את האזרחים החוקיים.

5. אולי הדבר החמור ביותר במתווה ביבי-דרעי היה, שהוא הראה שוב ששלטון החוק בישראל מתכופף בפני מי שמפרים אותו ביד חזקה ובזרוע נטויה. שהחוק לא חל על עבריין שמחזיק מעמד מספיק זמן. זה קורה מדי יום בתחום התכנון והבנייה: עבריינים סדרתיים מקבלים הכשרים בדיעבד משום ש"לא הורסים בית שעומד עשר שנים". זה קורה מדי יום בתחום התעבורה: נהגים בעלי עשרות הרשעות נשארים על הכביש משום ש"לא פוגעים בפרנסתם". ואילו המתווה הזה לימד, שמי שנכנס לישראל שלא כחוק ושהה בה שלא כחוק ועבד בה שלא כחוק - יקבל הכרה רשמית ויוכל להישאר בה, רק משום שעשה את זה מספיק שנים.

6. נתניהו ודרעי הציגו את המתווה החדש כאילו הם קומיסרים במדינה דיקטטורית. הם שכחו שיש כאן ממשלה, הם שכחו שיש כאן דעת קהל. ואם נפתלי בנט, משה כחלון, מירי רגב וישראל כ"ץ מסכימים כולם שזהו מתווה כושל המהווה כניעה לפורעי חוק - אז נראה שזהו התיאור הנכון שלו.

התגובה של נתניהו הייתה אולי החלק הגרוע ביותר בכל העסק: "השעיה" של המתווה עד שישמע את תושבי דרום תל אביב. ואז מה? האם הוא יתעקש ללכת בדרך שעל כל מגרעותיה הצבענו כאן? האם הוא יקומם עליו אפילו את חתלתולת-המחמד מירי רגב? או שמא הוא יחזור בו? ואז מה? כיצד מטפלים בבעיה? והכי מפחיד: לחשוב שזו הדרך שבה ראש ממשלתנו מקבל החלטות גם בנושאים הרי גורל. אולי כדאי שמישהו יזכיר למר נתניהו, שמדובר בגורלם של המדינה ואזרחיה, לא בתוכנית ריאליטי.