שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, הודתה והורשעה (יום א', 15.4.18) בהפרת כללי האתיקה לשופטים בפרשת המסרונים. הסדר הטיעון בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין פוזננסקי-כץ לא כלל הסכמה לגבי העונש.

פרשת המסרונים נחשפה בחודש פברואר בידי דורון הרמן בחדשות ערוץ 10. הוא גילה, כי פוזננסקי-כץ התכתבה עם עו"ד ערן שביט-שחם, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, לגבי הדיונים הצפויים בהארכות המעצר של החשודים בפרשה 4000. ההתכתבויות כללו הסכמות מראש על משך הארכת המעצר, תוך שפוזננסקי-כץ מבטיחה להעמיד פני מופתעת לנוכח טיעוניו הצפויים של שביט-שחם.

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, בדק את הפרשה לבקשת שקד והנשיאה אסתר חיות. הוא מצא, כי ההתכתבויות החלו מספר חודשים קודם לכן, כאשר פוזננסקי-כץ דנה בהארכות המעצר בפרשת בזק המקורית. הוא קבע, כי היא הפגינה "יוהרה וסכלות" ועברה על מספר כללי אתיקה, אך לא מצא יסוד לעבירה פלילית. עניינו של שחם-שביט מטופל בנפרד בנציבות שירות המדינה.

בעקבות הדוח של ריבלין, וכאשר פוזננסקי-כץ סירבה להתפטר וטענה שלכל היותר טעתה בשיקול דעת, הגישה שקד קובלנה משמעתית נגדה. חיות הרכיבה בית דין בראשותו של הנשיא לשעבר אשר גרוניס, ולצידו שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אסתר הלמן.

במסגרת ההסדר הודתה פוזננסקי-כץ, כי התנהגה בצורה שאינה הולמת שופט - עבירה על כלל האתיקה לפיו "שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט". עוד הודתה, כי הפרה את הכלל הקובע: "שופט ינהל את הדיון שלפניו באופן מקצועי וענייני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האוביקטיבית והמקצועית".

הנהלת בתי המשפט מסרה, כי ההסדר כלל "תיקונים מסוימים" בקובלנה שהגישה שקד, וכי גזר הדין יינתן בהמשך. כפי שנחשף ב-News1, שקד תסתפק בבקשה להשעות את פוזננסקי-כץ לתקופה משמעותית (עד שנה) ולא תבקש להדיח אותה. שקד גם יכולה לבקש להעביר את פוזננסקי-כץ לבית משפט אחר או להרחיק אותה לתקופה מסוימת מהתחום הפלילי. פוזננסקי-כץ מצידה כנראה ביקשה להסתפק בתקופת השעיה קצרה.