85% מהתכשירים נוגדי-הדיכאון נרשמים למטופלים בידי רופאים שאינם פסיכיאטרים". כך עולה (יום א', 15.2.04) מתוך חוברת שהוצאה לאור לאחרונה על-ידי עמותת "מגן לזכויות אנוש" בשם: "תחקיר, פסיכיאטריה גורמת נזק בשם הרפואה".

מהתחקיר שנערך עולה, כי קיים לחץ כבד על המשפחה, הרופא הכללי ורופא-הילדים לקבל אבחונים פסיכיאטריים שאין להם אותו תוקף מחקרי מדעי שיש לשיטות אבחון רפואיות, ולרשום למטופלים תכשירים אשר גורמים להתמכרות.

חוברת זו הופצה לאנשי מפתח ברפואה, למרכזי הרפואה העיקריים בארץ, אנשי מדיה וממשל במטרה להסביר את העובדה שאבחונים פסיכיאטרים פוגעים ומשפיעים לרעה על ביצועי הרפואה הרגילה, הפיזית.

הרופאים מודאגים מהעובדה שמיליוני ילדים מקבלים הן מרופאים פסיכיאטרים והן מנוירולוגים מרשמים לסמים ממריצים, ממכרים, לצורך טיפול בהפרעות קשב היפראקטיבית ובהפרעות היפר-קינטיות - תנועיות יתר עצבנית. לדברי הרופאים, לסמים אלה יש פוטנציאל התמכרות.

בארה"ב רושמים לשישה מיליון ילדים ובארץ לכ-15% מהילדים סמים ממריצים העלולים לגרום עצבנות, איבוד התיאבון, ירידה במשקל, והתנהגות של טירוף. אפילו היצרנית של אחד התכשירים הממריצים מזהירה את המשתמש כי "עלולות להתרחש תקריות פסיכוטיות מובהקות, מלוות אלימות". איבוד לדעת גם הוא אחת התסבוכות הנובעות מגמילה מהסם הממריץ.

כמו-כן, נרשמים לילדים תכשירים נוגדי-דיכאון הגורמים להם דאגה, סערת רוח, חוסר-שינה וחלומות מוזרים. בין 10% ל-25% מהמשתמשים בנוגדי-הדיכאון החדשים עלולים גם להיכנס למחשבות התאבדות, למצב עוינות ולהתנהגות אלימה.

יו"ר עמותת "מגן זכויות אנוש, אלה שנר, מסרה: "מספר הילדים ברחבי העולם ובארץ שאובחנו כבעלי הפרעת קשב היפראקטיבית (ADHD) גדל בשיעור אסטרונומי מאז שנות 1990. כתוצאה מכך, עלו גם מכירות התכשירים הממריצים שאותם רושמים לילדים אלה, והרווחים מסתכמים במיליוני דולרים רבים".

שנר הוסיפה, כי "על אף שפע של פרסומים שבהם נטען כי ההיפך הוא הנכון, מנהג הרישום של תרופות דמויות-קוקאין, כמו הריטלין, לילדים, משולל כל בסיס של הוכחה מדעית. אין שום הוכחה אובייקטיבית לעצם קיומו של היפראקטיביות כמחלה או חולי, וישנה רק הדעה הסובייקטיבית הפסיכיאטרית לגבי מה שמהווה התנהגות חריגה ולמרות זאת, ניתן לרדת לחייו של רופא או של מומחה רפואי על שאינו מקבל הפרעות אלו כלגיטימיות.

ד"ר פרד באומן, נוירולוג של ילדים, אמר כי "בהיעדר כל אי-נורמליות פיזית בילדים אלה, מהווה התווית הכאילו-רפואית שמדביקים להם סטיגמה, והטיפול הלא מוצדק שתמיד בא בעקבותיה מהווה תקיפה גופנית. אותן "תרופות" שבדרך כלל רושמים לטיפול בהיפראקטיביות וב'הפרעות למידה' הן סמים מסוכנים וממכרים דמוי-אמפיטאמין - סם ממריץ".

ד"ר צ'ארלס גראנט, רופא, מרצה ברפואה ביו-מולקולרית ובשימוש לרעה בחומרים: "לערוך אבחון של ADHD על סמך סימפטומים שטחיים יחסית של התנהגות, ולאחר מכן לרשום אוטומטית תרופה פסיכוטרופית, המשפיעה על החשיבה והמערך הרגשי של האדם, ללא בדיקה של גורמי הסיכון החבויים בכל מטופל, זאת פשוט רפואה גרועה".

בחוברת נכתב: "אנו עדים כיום להשתלטות של החשיבה הפסיכיאטרית בתוך הרפואה הגופנית הקונבנציונלית. כל זה קרה בגלל אותו תנ"ך שיווקי של הפסיכיאטריהThe Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM) שיטת אבחון זו יחד עם הפרק על מחלות הנפש בדפיו של International Classification of Diseases (ICD-10) קודמו באופן נמרץ אצל הרופאים הקונבנציונלים עד שהיום כל הרופאים חושבים שאלו שיטות אבחון וטיפול חיוניות יחידות בתחום הפרעות הנפש".

ג'אן איסטגייט, הנשיאה הבינלאומית של CCHR ושותפה בכתיבת התחקיר, אומרת: "השיטה האבחונית של הפסיכיאטריה לא ניגשה ברוח של כבוד מקצועי למסורת ולידע של הרפואה המקצועית המאמינה בטיפול אוהד, בסיסי ומדעי ואל תחומי התמחות רפואיים אחרים. במקום זאת הופיעה ואמרה לרופאים 'הרי לכם ילד בעל בעיות נפשיות. האבחון ההתמחותי שלנו כבר נעשה, ועל כן אין לכם אלא לנהוג על-פי הוראותיו של מרשם התרופות המדוקדק שלנו ולהיות כפופים להשגחתנו כמומחים.

זהו הקו הנסתר הכפייתי שאפיין ללא כל ספק, את הפסיכיאטריה, מאז נטלה את תפקידי המשמורת בתוככי בתי החולים לחולי נפש לפני 200 שנה. יש לו ביטוי בדרכים רבות שונות ובכל מקום שבו הוא מתערב הוא עלול להיות הרסני ביותר".

ד"ר תומאס דורמן מבריטניה, רופא פנימי, חבר בקולג' המלכותי לרפואה וחבר בקולג' המלכותי של רופאים בקנדה, אמר: "כל יצירתן של קטגוריות פסיכיאטריות של הפרעות והצגתן כאילו הן 'מחלה', ניסוחן כאילו יש עליהן קונצנזוס, ובהמשך הדברים שימוש בהן לצורך התחשבנות עם חברות הביטוח, כל אלה אינם אלא עסקים אפלים המשווים לפסיכיאטריה הילה פסבדו-מדעית. האחראים לכך סמוכים כמובן על תקציבי הציבור".

בחוברת נאמר כי רופאים מסורתיים המאמינים בטיפול אוהד, בסיסי ומדעי מסוגלים למנוע אצל יותר ממחצית מהאנשים שסובלים מ"בעיות" נפשיות את הטיפול הפסיכיאטרי המזיק, אם יערכו להם בדיקות גופניות מלאות ומקיפות.

ד"ר ל.מ.ג'. פלסר מהולנד, ממרכז המחקר להיפר-אקטיביות ו-ADHD במידלבורג, מצא כי אצל 62% מילדים שאובחן אצלם ADHD, חל שיפור משמעותי בהתנהגות אשר שינו את הדיאטה שלהם.

החוברת, "תחקיר, פסיכיאטריה גורמת נזק בשם הרפואה" כוללת מאמרים של פסיכיאטרים ורופאים ידועים. זהו חומר מרתק לא רק לרופאים, אלא לכל מי שחרד למצבה של מערכת בריאות הנפש בימינו, והוא מקיף נושאים שונים זה מזה כסכיזופרניה, ניתוח חולי נפש, הלם חשמלי ורפואה הוליסטית.