במאה השנים האחרונות היינו עדים למאבק איתנים בין תנועות שלום למחרחרי מלחמה, בין אידיאולוגיות יוניות, ניציות וניציות מתונות בעולם ובישראל. כשאני כותב "יונים" או "הם", אני מתכוון ל"חוגים ביונים" כי אני לא רוצה להכליל, ואני מתכוון לחוגים בקרב היונים או הימנים או החרדים. זה הוא מאמר, לא תזה לדוקטורט בה אני מצווה לציין למי אני מתכוון במדויק, מי אמר מה או מתי ולהביא אסמכתאות, אחרת המאמר היה הופך ארוך מדי ומאוד קשה לקריאה. אם כן, יונים או חוגים ביונים מנסים להוכיח שהם טלית שכולה תכלת, מוסריים, רוצים בשלום, אוהבים את השכנים (אבל לא מרגישים ב"בית" עם העם שלהם...), בשעה שהניצים ובכלל כל מי שלא חושב כמוהם, אפילו מקרב השמאל והיונים עצמם, הם סמל הרע, פשיסטים, נאצים, רוצחי ילדים ואפרטהייד.