הערך הקלורי של המזון באוכלוסיית ישראל דומה לזה שבארה"ב - עומד על 3,752 קלוריות לנפש ליום בשנת 2002, לעומת 3,756 קלוריות ב-2001. כך עולה (יום ג', 17.2.04) מסיכום מאזן אספקת המזון שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ההבדל בצריכת הקלוריות בין ישראל לארה"ב הוא, המקור לקלוריות בישראל הוא 20% מן החי ו-80% מן הצומח. ואילו בארה"ב מקור הקלוריות הוא 27% מן החי ו-73% מהצומח.
כמו-כן, אספקת המזון לנפש ליום מורכבת מ-116 גרם חלבון, 505 גרם פחמימות ו-155 גרם שומן. בשנת 2002, הקלוריות משומן היוו 20% מסך כל הקלוריות. יצוין, כי משרד הבריאות ממליץ שחלקן היחסי של הקלוריות משומן לא יעלה על 30%.
חשוב לציין, כי הנתונים הללו מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת בחנויות ובשווקים ולא הכמות שנרכשת בפועל על-ידי הציבור או בכמויות שהאוכלוסייה אוכלת.
חישוב מאזן אספקת המזון אמור לספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של מזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא לפי הרכב המזון. המידע גם מסייע בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים, החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא ומכסות היבוא שנקבעות.
על-פי נתוני הדוח, המזונות העיקריים הנצרכים בישראל הם: לחם ודגנים - 121 ק"ג לנפש בשנה, תפוחי אדמה ועמילנים, 49 ק"ג לנפש בשנה, סוכר וממתקים (37 ק"ג), קטניות בוטנים ואגוזים (21 ק"ג), ירקות (243), פירות (188), משקאות כהליים (17), שמנים ושומנים (31), בשר ודגים (82), ביצים (234), וחלב (173).
השינויים הבולטים בדפוסי הרכב אספקת המזון לאורך השנים הם: ירידה רצופה בחלקן היחסי של הקלוריות שסופקו מדגנים ומוצריהם מכמחצית הקלוריות בשנת 1950 לשליש מהקלוריות בשנת 2002. לעומת זאת, עלה חלקם היחסי של שמנים ושומנים מ-13% מהקלוריות בשנת 1950 ל-20% בשנת 2002. כמו-כן, חלה עלייה בקלוריות שסופקו מבשר ומביצים - מ-6% בשנת 1950 ל-11% בשנת 2002.
