המשרד לשירותי דת מפרסם (יום ה', 6.9.18) הצעת חוק להסדרת שירותי השגחת הכשרות בבתי עסק. על-פי המודל המוצע, יוקם מספר מצומצם של 5-3 רשויות כשרות אזוריות שיספקו את שירותי ההשגחה בבתי העסק ויעסיקו את המשגיחים בהעסקה ישירה. בכך מבקשת הרבנות הראשית להביא ליישום פסק הדין של בג"ץ שקבע כי משגיחי הכשרות לא יקבלו את שכרם מבתי העסק המושגחים (ניתוק זיקת משגיח-מושגח).

על-פי המוצע, כל רשות אזורית תנוהל על-ידי מנהל כללי מקצועי, שיידרש להיות בעל השכלה וניסיון ניהולי מתאימים. המנהל יהיה כפוף למועצה שבה יהיו חברים רבנים, ראשי מועצות דתיות, מנהלי מחלקות כשרות ונציגי ציבור שיאושרו על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות.

תזכיר החוק מסדיר היבטים שונים ומגוונים הנוגעים למערך השגחת הכשרות ומאפשר לקבוע, בין היתר, היקף שעות השגחה אחיד לבתי העסק בהתאם למאפייניהם, אופן שיתוף הפעולה בין הרב נותן ההכשר לבין הרשות האזורית ועוד. הוא עוסק בהסדרת עיסוקם של משגיחי הכשרות, ובכלל זאת, תנאי הסף לתפקיד משגיח כשרות, אופן בחירת המשגיחים לעבודה במסגרת הרשות האזורית וכיו"ב.

על-פי המוצע, תיקבע עלות אחידה לשירותי השגחת הכשרות, בהתאם למאפייני בית העסק, שתבטיח שקיפות ושוויוניות. מקור המימון העיקרי של רשויות הכשרות האזוריות הוא האגרות שישולמו על-ידי בתי העסק המושגחים לרשויות האזוריות בעד שירותי ההשגחה. עם זאת, לפחות בחלק מן המקרים, עלות שירותי ההשגחה עשויה לעלות לעומת המצב הקיים, ובמקרים אחרים, עשויה להיות נמוכה ביחס למצב הנוכחי.

במסגרת הרבנות הראשית לישראל ימונה ממונה על הרשויות האזוריות, שיוקנו לו סמכויות נרחבות להבטיח התנהלות תקינה של האיגודים. בכך, מבקשת הרבנות הראשית לישראל ליצור חיבור בין אחריות וסמכות, ולתקן את המציאות הקיימת לפיה היא נושאת באחריות לכשרות הממלכתית אולם נעדרת כלים של ממש שיאפשרו לה לתקן את הליקויים במערכת.