בעליה לשעבר של חברת בסר אירופה, מנהליה, הדירקטורים ורואי החשבון שלה גרמו לה לנזק של 26 מיליון שקל - טוענים מנהליה המיוחדים של החברה, המצויה בפירוק, בתביעה בסכום זה שהגישו (יום ד', 31.10.18) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התביעה הוגשה בידי עוה"ד גיא גיסין, רענן קליר ויצחק יונגר נגד איתן אלדר ורועי גיל, שהיו מבעלי השליטה בחברה ולדברי המנהלים היו הרוח החיה מאחורי פעילותה; המנכ"ל והיו"ר, נחשון קוויתי, שהיה גם הוא מבעלי השליטה; המנכ"ל יוסי אטשטיין; סמנכ"ל הכספים, אייל בצלאל; הדירקטורים ריטא בעל-טסכא, יגאל שטייף, סטיבן פרוביזור, ירון למלבאום וגדעון חסדאי; משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל; וחברת הביטוח גסט-קריגר.

עילת התביעה העיקרית היא מכירת הקניון של בסר אירופה בעיר לימסול שבקפריסין לחברת אורבניקה. לטענת המנהלים המיוחדים, עסקה זו - שלא אושרה כדין וגרמה לחברה נזק ניכר - נועדה לחלץ את אלדר, גיל וקוויתי מהתחייבותם לרכוש מהחברה ב-3 מיליון אירו חלק מאחזקותיה באותו קניון. ההתחייבות ניתנה כאופציית PUT - דהיינו, בסר אירופה יכלה להחליט לבדה האם ומתי לממש אותה, אם יתקיימו התנאים שנקבעו לצידה. התחייבות זו, שניתנה במאי 2012, נועדה למנוע תוספת של הערת עסק חי לדוחותיה של בסר אירופה, שהייתה עלולה לבוא בשל חשש שלא תוכל לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח שלה.

לדברי המנהלים המיוחדים, חצי שנה לאחר מכן היה ברור שאין לחברה די מקורות לתשלום למחזיקי האג"ח, ולכן אין מנוס ממימוש האופציה. על-רקע זה החלו אלדר, גיל וקוויתי לחפש מקור אחר למימון התשלום, ומצאו אותו בדמות מכירת 15% ממניות הקניון לחברת אורבניקה. לטענתם, ההסכם עם אורבניקה כלל "גלולת רעל", לפיו אם יעזו הנושים לפתוח בהליכים נגד בסר אירופה - ייפגעו קשות זכויותיהם.

המנהלים טוענים, כי למרות שבעסקת אורבניקה היה לבעלי השליטה עניין אישי מובהק, היא לא קיבלה את האישורים הנדרשים לעסקות בעלי עניין והדירקטורים לא עשו דבר. לגופה של העסקה נטען, כי בעלי השליטה הובילו את בסר ליטול על עצמה סיכונים בלתי סבירים: התחייבות להחזיר לאורבניקה את כל התמורה במזומן אם העסקה תתבטל, שעבוד של 35% ממניות חברת-האחות גיבור בסר כבטוחה לעסקה ואופציית PUT שאפשרה לאורבניקה להחזיר את המניות בתוך שלוש שנים תמורת 23 מיליון שקל - פי 1.5 מסכום המכירה.

בנובמבר 2012, נאמר עוד בתביעה, נכשלה נסיונה של בסר אירופה למכור נכס בעיר סופיה, לא היה לה די מימון לשלם למחזיקי האג"ח והיה צורך להפעיל את האופציה מול הבעלים למרות עסקת אורבניקה. אלא שאז טענו אלדר, גיל וקוויתי, כי מאחר שהחברה ניצבת בפני סכנה של הסדר נושים או מינוי בעל תפקיד - הרי שהאופציה שוב אינה קיימת. במאי 2013 (מיד לאחר תחילת הליכי הפירוק) ביטלה אורבניקה את ההסכם והמנהלים המיוחדים נאלצו לשלם לה למעלה מ-10 מיליון שקל.

עילת תביעה נוספת היא הסדר שנחתם בין בסר אירופה לבין רשות המיסים באפריל 2011, בו הסכימה החברה לשלם מיידית 30 מיליון שקל, ועוד 70 מיליון שקל בעת מימוש נכסים. לדברי המנהלים, ההסכם נחתם לאחר שהתברר, כי חוות דעת של רו"ח אודי ברזילי לגבי מעמדה של החברה לצורכי מס לא הייתה מקובלת על רשות המיסים, וחתימתו למעשה היוותה הודאה של החברה בכך.

עוד הם אומרים, כי ההסכם מנע למעשה מהחברה לממש את ליבת פעילותה - מכירת נדל"ן - והוא גם לא נתן לה את האפשרות לקזז את הפסדיה כנגד הרווחים עליהם שולם המס. למרות כל אלו, נטען בתביעה, ההסכם אושר בדירקטוריון ללא דיון של ממש. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד צבי ולך וענבר חכימיאן-נהרי, וטרם הוגשו כתבי הגנה.