נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה (יום ה', 1.11.18) שתי עתירות נגד החלטת הממשלה לאפשר למנות משנים למנכ"לים במשרדיה בלא מכרז.

ההחלטה התקבלה באוקטובר אשתקד ויישום החלק העוסק במשנים למנכ"ל עוכב בצו ביניים של בג"ץ בינואר השנה. היא קובעת, כי בכל משרד ממשלתי בו מועסקים למעלה מ-150 עובדים, ניתן למנות משנה אחד למנכ"ל בלא חובת מכרז. עוד נקבעו בה שינויים בדרכי עבודתן של ועדות האיתור למשרות הבכירות, ובמרכזן - החובה להציע לשר שני מועמדים שביניהם יוכל לבחור.

חיות אומרת, כי הממשלה לא חרגה מסמכותה כאשר קיבלה את ההחלטה, שכן החוק מעניק לה את הסמכות "לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול חובת המכרז". המשרות שנהוג מזה שנים למנות ללא מכרזים - מנכ"לי המשרדים, היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה - אינם מהווים רשימה סגורה וניתן להוסיף עליהם עוד משרות, כפי שאכן עשתה הממשלה לאורך השנים.

פסק הדין עוסק ברובו בטענה לפיה ההחלטה לוקה בפגם מינהלי במישור שיקול הדעת המצדיק את ביטולה, וחיות אומרת שהיא דוחה אותה לאחר לבטים. בשנת 2012 הכינה נציבות שירות המדינה מסמך ובו אמות מידה לאיוש משרות ללא מכרז, ובין היתר קבעה שניתן לעשות זאת במשרה בכירה (כפיפות ישירה לשר או למנכ"ל) והציבה את הדרישות בהן יש לעמוד. גם זו אינה רשימה סגורה, מדגישה חיות, ויש לבחון למשל האם משרת-הפטור החדשה אכן נחוצה, או שמטרת יצירתה היא פוליטית.

"עיון ברשימת המשרות שהופטרו עד כה מחובת המכרז מלמד, כי רובן ככולן משרות בכירות ברשות המבצעת המתאפיינות במעורבות שוטפת בעיצוב המדיניות המקצועית שבתחום אחריותם, וכי הנושאים בהן מפעילים שיקול דעת מקצועי עצמאי בהיבטים שונים", מציינת חיות. היא גם מזכירה שאיוש משרה ללא מכרז מחייב את אישור ועדת המינויים בראשותו של נציב שירות המדינה, המציבה דרישות סף שמהוות אף הן חסם בפני מינויים בלתי ראויים.

חיות מדגישה, כי אופיו של השירות הציבורי בישראל הוא א-פוליטי וכי יש לשמר אותו. לכן, השימוש בפטור ממכרז חייב להיות שקול וענייני, ויש להימנע מהצפה של משרות כאלו; ב-60 השנים האחרונות פטרה הממשלה מחובת המכרז רק כ-50 משרות בכירות. כעת מדובר ב-21 משרות נוספות, כאשר הממשלה הסבירה את הצורך בהן בכך שפעילות המשרדים התרחבה בצורה משמעותית ויש להרחיב את הצוות המסייע לשרים במימוש מדיניותם.

קיים חשש שמא המשנה למנכ"ל יתן הוראות לדרג המקצועי ובכך יטשטשו הגבולות בין המינויים הפוליטיים לבין עובדי המשרד, אומרת חיות, אך מסקנתה היא שהטשטוש אינו כזה שמצדיק את התערבות בג"ץ. החלטת הממשלה כוללת רכיבים מאזנים בדמות דרישות סף של השכלה, ותק וניסיון, וכן תנאים כגון היכרות עם תחומי פעילותו של המשרד וכישורי ניהול. כמו-כן, נקבעו מגבלות להתערבותו בפעילות הדרג המקצועי, והוא בעיקר ינחה אותו לגבי הפרויקטים עליהם יופקד. בסיום ההחלטה רומזת חיות, כי ייתכן שעמדתה תהיה שונה אם הממשלה תרחיב את ההחלטה ותחיל אותה גם על יחידות הסמך הממשלתיות.

לגבי ועדות האיתור אומרת חיות, כי אכן צמצום מספר חבריהן מחמישה לשלושה עלול להביא לשמיעת פחות דעות, אך הוא גם ייעל את עבודתן. המדינה הודיעה לבג"ץ, כי במחצית מבין 120 המשרות הדורשות ועדת איתור, היא תמשיך למנות חמישה חברים. לגבי הגשת שני מועמדים לשר - חיות אומרת, כי הוועדה תידרש לדרג ביניהם ועל השר יהיה לנמק אם יחליט לבחור את המועמד שבמקום השני.

השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון הסכימו עם חיות. את התנועה לטוהר המידות ועמותת מעש ייצגו עוה"ד יובל יועז, דורון ברקת ודפנה הולץ-לכנר, ואת המדינה - עוה"ד שוש שמואלי ושי כהן.