מוצאי שבת 5 בינואר 1957, יצחק קיים חייל בן 20 המשרת ביחידת חי"ר בדרום עוזב את המחנה בו הוא משרת ברשות מפקדו לחופשה קצרה של 6 שעות. יצחק, יליד אלג'יר עלה לארץ כשנה וחצי לפני כן כשהוריו ואחיו נשארים באלג'יר. יצחק בילה את החופשה הקצרה שניתנה לו בקולנוע ברמלה לבדו. בעת שהיה בדרכו חזרה ליחידתו, בשטח ישראל באזור כפר טרומן, בית נאבלה, כ-8 ק"מ מקו שביתת הנשק הישראלי ירדני, הגיחו לעברו כ-4 אנשי חולית פדאיון חמושים בתת מקלעים שהיו במארב, וקראו לו בעברית לעצור. בפעם הראשונה לא עצר. בפעם השנייה עצר בהליכתו. לימים יספר קיים כי חשב כי אלה שומרי מושב שחשבוהו למסתנן. לאחר שעצר וקרב לכיוון האנשים, התנפלו עליו, קשרו ידיו וציוו עליו לשכב. קיים סיפר, כי עוד הספיק לראות חלק מחברי הכנופיה יורה על רכב העובר בכביש.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
