עו"ד עודד פרץ יחזיר לפעיל החרדי אברהם מאיר טריגר, מאנשי העיתון "הפלס", 18,400 שקל מתוך שכר טירחה בסך 26,000 שקל שקיבל ממנו - קבעה הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי. טריגר (נגדו הוגש מאוחר יותר כתב אישום על סחיטה באיומים) שכר את פרץ להגיש בשמו תביעה בטענה ללשון הרע ופגיעה בפרטיות, אך לאחר מספר ימים ביקש לבטל את ההתקשרות איתו בנימוק שאינו מרוצה מאופן הטיפול בעניינו.

מאירי אומרת, כי טריגר לא הוכיח שעבודתו של פרץ הייתה רשלנית או לקויה, אלא ביקש להפסיק את ההתקשרות משום שהתרשם שפרץ לא מסוגל היה לתת לו את השירות המבוקש. הוא טען, כי פרץ הבטיח לו שסיכויי התביעה טובים, אך עורכי דין אחרים - שקראו את טיוטת התביעה - אמרו שמוטב שלא להגיש אותה שכן סיכוייה להתקבל הם נמוכים. במצב זה, לא הייתה לטריגר זכות לבטל את ההתקשרות עם פרץ.

עם זאת, יש לקבוע מהו שכר הטרחה המגיע לפרץ תמורת העבודה שביצע בפועל, ואין לממש את התנאי בהסכם ביניהם ולפיו טריגר לא יהיה זכאי להחזר כספי אם יבטל את ההתקשרות. מאירי מציינת, כי בין השניים פרץ משבר אמון חריף, שבא לידי ביטוי גם בכתבי הטענות הנעדרים כבוד הדדי מינימלי - ועל-רקע זה הופסקה ההתקשרות. היא העריכה את השכר המגיע לפרץ ב-7,560 שקל וכאמור פסקה שעליו להחזיר את היתרה, וכן הוצאות בסך 500 שקל.

סמדר פיירבשטיין בן-אורי תפצה ב-11,000 שקל ארבעה משכניה בבניין בבאר יעקב, בעקבות שורה של כינויי גנאי שהטיחה בהם בפייסבוק. בין היתר היא כינתה אותם "חתיכת צבועה וחצופה", "אנשים רעים, מזיקים", "סוציומטים", "החרטטן הלאומי" ו"מושתנת וצבועה". פיירבשטיין בן-אורי טענה, כי מדובר בתביעות השתקה על זוטי דברים ואף הגישה תביעות שכנגד.

השופט מנחם מזרחי אומר, כי פיירבשטיין בן-אורי אינה נהנית מאף אחת מן ההגנות שבחוק לשון הרע ולא הביאה בדל ראיה להוכחת טענותיה נגד שכניה. היא לא פעלה במסגרת חופש הביטוי, אלא נטלה לעצמה את חופש ההכפשה - הוא קובע. פיירבשטיין בן-אורי תשלם 4,000 שקל למשפטנית אביטל מסורי, לקצין המשטרה אלי אלקריף ולשרון ברכה, ו-3,000 שקל לעובד רשות המיסים דודו אלקריף. התביעות שכנגד נדחו בשל חוסר עילה.

בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לדון בדרישתו של עוסק להחזר מע"מ, ויש להעלות אותה במסלול הערר הקבוע בחוק - קובע השופט אריאל ברגנר. הוא מחק את תביעתו של ידידיה משולמי נגד אגף המכס ומע"מ, ולפיה על האגף להעביר לו 8,500 שקל כרכיב המע"מ בעסקה למכירת 50 פרות שביצע בשנת 2016.

האגף טען שלבית המשפט לתביעות קטנות באריאל - בו הוגשה התביעה - אין סמכות לדון בתביעה, הן מבחינה טריטוריאלית (משום שסמכויותיו מוגבלות בשל היותו מעבר לקו הירוק) והן מבחינה מהותית (בשל קיומם של הליכי ערר ספציפיים). ברגנר קיבל את הטענה השנייה, ואף אמר שהוא נאלץ למחוק את התביעה - ולא לדחות אותה - משום שחוק בתי המשפט אינו חל באריאל, ועל כן אין לו סמכות להעביר אותה לרשות המוסמכת. כיוון שכך, על משולמי לפתוח מחדש את ההליך בפני אגף מע"מ.

אסנת חנוכייב תחזיר לנאוית גד ואלדד גד 32,899 שקל - היטל השבחה ששילמו תמורת הבית שרכשו ממנה בפרדס חנה, קבעה הרשמת הבכירה טלי מירום. חנוכייב הצהירה בהסכם בין הצדדים, כי שילמה את כל המיסים החלים על הבית, כולל היטל השבחה - אך בני הזוג גד גילו רק בדיעבד, כי לא שילמה את ההיטל ולכן נאלצו לשלם אותו בעצמם, כדי לקבל אישורי בנייה מהמועצה המקומית.

מירום דחתה את טענתה של חנוכייב, לפיה לא ידעה על ההשבחה שבוצעה בבית ולא תמחרה אותה במחיר המכירה לגד. החובה לבדוק את קיומה של השבחה מוטלת על המוכר, ואם חנוכייב לא עשתה זאת - עליה לבוא בטענות רק לעצמה. מירום רומזת, כי ייתכן שלחנוכייב יש עילת תביעה נגד עורך הדין שייצג אותה - אך אין זה עניינם של בני הזוג גד.