"הרפורמה בגביית חובות מתושבים על-ידי הרשויות המקומיות באמצעות חברות גבייה, תקודם על-ידי ועדת הפנים בתנאי שלא תביא לריסוק הגביה", הבהיר (יום ב', 24.12.18) יו"ר ועדת הפנים ח"כ
יואב קיש, שמוביל את הצעת החוק תיקון פקודת העיריות - חברות גביה, שתחייב קריטריונים להפעלת חברות הגביה. "לא נאשר חוק שיגרום לפגיעה בשלטון המקומי. לא נלך למתווה שיגרום למשבר כלכלי ברשויות".
"מטרתנו לשמור על התושב שמשלם. החוק לא בא להגן על סרבנים. אף אחד מהמשלמים ארנונה לא רוצה שהסרבן יחיה על חשבונו. כוונתנו בחוק זה היא שהעירייה תוכל לגבות, תוך שמירה על היחס לתושב. יש אנשים שלא מסוגלים לשלם - המסכנים שבמסכנים, שאין להם. בהם אסור להתעלל. אם נלך אליהם באגרסיביות לא נרוויח כלום. אנו רוצים למנוע מקרים בהם התנהלות חסרת רגישות כמו עיקול חשבון בנק תתרחש בלי שהאיש יודע שהוא חייב. זה כלי מאוד נוח אבל לא ראוי. לא יכול להיות שתושב מתעורר בבוקר ומגלה שעיקלו לו את החשבון ללא ידיעתו".
הוועדה הגיע לסיכום עם שר הפנים
אריה דרעי לפיו רשות מקומית תחויב במסירה אישית אחת באמצעות שליח, ומשלוח דואר רשום פעם אחת לפני עיקול, בחובות שמעל 500 שקל. עלות מסירה אחת היא 30 שקל.
החוק יהיה הוראת שעה ל-4 שנים, עד סוף שנת 2022.
חברות הגבייה לא יתוגמלו על גביית חובות פיגורים, אלא רק על-פי סכום קרן החוב. כן לא יתאפשר מנגנון פרס-קנס, כלומר ייאסר תגמול לחברות הגביה על-פי גובה הסכומים שיגבו, וזאת כדי לא לייצר מוטיבציה שלילית. כניסה לחצרות ותפיסת מיטלטלין של חייבים תתאפשר רק ישירות על-ידי הרשות, ותיאסר על חברות הגביה.
תביעות אזרחיות באמצעות עורכי דין תהיה אופציה שהרשויות המקומיות יוכלו לבחור בה, והן תוכלנה גם לעבור מהמסלול המנהלי לאזרחי. עם זאת, תביעות במסלול האזרחי בסכומים של עד 5,000 שקל יוגשו רק במסלול המקוצר אם מדובר ביחידים (כשמדובר בחברות אין הגבלה למסלול המקוצר בלבד). השיקול הוא שהוצאות הכרוכות בגביה באמצעות עו"ד בסכומים נמוכים הן גבוהות יחסית. בדיונים בוועדה התברר שעל חוב של עד 5,000 שקל גובים עו"ד 1,300 שקל עמלה. לכן סבורה הוועדה שיש לעודד את הרשויות לפנות למסלול המנהלי כשמדובר בחובות קטנים, ואם הרשות בוחרת במסלול האזרחי, תוכל לעשות זאת רק במסלול המקוצר".