מחקר בינלאומי חדש, שבוצע על-ידי הדוקטורנט דורון אטיאס ובהובלת פרופ' הלל אביעזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם פרופ' אלכסנדר טודורוב מאוניברסיטת פרינסטון ועמיתים ממפעל הפיס, מצא כי הבעות קוליות אינן תורמות לאבחנה בין רגשות קיצוניים, ומעמיד בספק רב את האינטואיציות שלנו. במהלך המחקר השמיעו החוקרים לנבדקים הבעות קול ממגוון סיטואציות מרגשות מחיי היומיום, אולם אלו כשלו כליל בזיהוי הרגשות על סמך ההבעה הקולית בלבד. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי "Journal of Experimental Psychology: General".

באחד הניסויים שבוצעו נתבקשו נבדקים אמריקנים מאוניברסיטת פרינסטון להאזין להקלטות של ישראלים המתבשרים כי זכו בפרס הראשון בהגרלת הלוטו. כפי שרבים מהישראלים כבר מכירים, לאחר הזכייה מתקשרת אראלה ממפעל הפיס לזוכה המאושר ומבשרת לו על גודל זכייתו, כאשר תגובות הזוכים מוקלטות ונשמרות. ההקלטות הייחודיות של זוכי מפעל הפיס אפשרו לחוקרים לבחון כיצד שינויים בעוצמת החוויה הרגשית (למשל, בתגובה לזכיות נמוכות אל מול גבוהות) משפיעים על איכות התגובות הקוליות במצבים אלו. תגובות הרגש הקוליות של הזוכים הושמעו לנבדקים האמריקנים, שנתבקשו להעריך עד כמה הן חיוביות או שליליות מבלי לדעת כמובן את מקורן.

ממצאי הניסוי הראו כי בעוד תגובות הזוכים בסכומים הנמוכים (עד 125,000 שקל) נתפסו כחיוביות על-ידי המאזינים, התגובות לסכומי הזכייה הגבוהים (250,000 שקל ומעלה) נתפסו דווקא כשליליות. תוצאות אלו מחזקות את הטענה לפיה ההבחנה בין הבעות קוליות חיוביות ושליליות מטשטשת במצבים קיצוניים, ומראות כי לעוצמת החוויה הרגשית יש תפקיד בעמימות זו.

ניסוים אחרים חיזקו מסקנה זו של החוקרים. לנבדקים האמריקנים הושמעו קריאות שמחה אוטנטיות של הורים הפוגשים במפתיע את בנם החייל השב הביתה לאחר שהות ממושכת בשדה הקרב. מנגד, הושמעו לנבדקים צווחות אימה אוטנטיות של אנשים בעת מפגש עם פורץ מאיים שחדר לביתם. הנבדקים כשלו בזיהוי ולא הצליחו להבחין בין ההבעות החיוביות והשליליות ששמעו, כשלמעשה כל התגובות נשפטו על ידם כשליליות.

מחקר זה ממשיך מחקר דומה שבוצע לפני כשש שנים על-ידי פרופ' אביעזר בשיתוף פרופ' יעקב טרופה מאוניברסיטת ניו-יורק ופרופ' אלכס טודורוב מאוניברסיטת פרינסטון, שבחן תגובות להבעות פנים של טניסאים ומצא כי לא ניתן לזהות לפיהן בבירור אם ניצחו או הפסידו. "ממצאי המחקר הנוכחי שופכים אור חדש על כל מה שידענו לגבי הבעות רגש קוליות וסותרים את התפיסה המקובלת בציבור הרחב ובעולם המחקר, לפיה חפיפה בין הקטבים החיוביים והשליליים איננה אפשרית. המחקר מוכיח כי לפחות ברגעי השיא של הרגש, ההפרדה בין הבעות שליליות וחיוביות מתערפלת", מסכם פרופ' אביעזר. "לעניות דעתי, חברות טכנולוגיה רבות, העסוקות כיום בפיתוח אמצעים ממוחשבים לזיהוי הבעות רגש באמצעות הבעות קוליות לא יצליחו במשימתן, כיוון שמידת ההבחנה בין הבעות אלו בחיי היומיום אינה מאפשרת זיהוי טוב ללא מידע על ההקשר".