חולי דיאליזה מגיעים 3 פעמים בשבוע לטיפול במחלקות בתי החולים, במחלקה כזו יש דיאטנית המעניקה שירותי ייעוץ לתזונה מותאמת, אך למרות זאת כ-30% מהחולים בלבד מקבלים את כמות החלבון וכמות הקלוריות הנדרשות.
מדובר באוכלוסייה בגילים 67-66 בממוצע, בעלת מחלות רקע נוספות כמו סוכרת ויתר לחץ דם ולכן הטיפול בהם הוא מורכב. ישנם יותר גברים מנשים, כמו במחלת הסוכרת שמהווה גורם סיכון לדיאליזה. ההרכב המגזרי של האוכלוסייה נחקר בימים אלה (תוצאות רלוונטיות לגבי ההבדלים בין יהודים לערבים יוצגו בהמשך).
במחקר נמצא כי קרוב למחצית ממטופלי דיאליזה (46.3%) הם בסיכון לתת תזונה, כ-7% הוגדרו בסיכון חמור במיוחד לתת תזונה. כמו-כן נמצא כי רק 14.3% מהנבדקים שבסיכון גבוה לתת תזונה, קיבלו מזונות רפואיים להעשרה.
המטופלים שנבדקו תיארו את התפריט היומיומי שלהם ועברו בדיקות שונות להערכת מצבם התזונתי. קבוצת המחקר כללה כ 400 מטופלים, המייצגים את האוכלוסייה החולה במחלקות הנפרולוגיות בבתי חולים בישראל: בילינסון, איכילוב, רמב"ם, נהריה, מאיר והלל יפה.
צוות המחקר כלל את פרופ' מונה בועז, אודיל אזולאי, ד"ר עידית שוורץ, פרופ' דורון שוורץ, ד"ר סוהיר אסדי, פרופ' בתיה קריסטל, פרופ' סידני בן שטרית, ד"ר
נועה ברר-ינאי ופרופ' טליה וינשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2019 של כתב העת Nephron.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
