אחוזי הצבעה נמוכים: 52% הצביעו עד 18:00

חוק הלאום משאיר את רוב הציבור הערבי, והפעם גם את הדרוזי, בבית. מי שמנצל את המצב הן המפלגות הגדולות - הליכוד וכחול לבן.

רשימת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ורשימת איחוד מפלגות הימין בראשות רפי פרץ מנהלות (יום ג', 9.4.19) ביניהן קמפיין "הצילו" (געוואלד), במאבק על קולם של המצביעים הדתיים-לאומיים. נפתלי בנט טוען כי קולות המצביעים הדתיים בורחים לרשימת זהות של משה פייגלין, ואילו קולות המצביעים המבוגרים זורמים לאיחוד מפלגות הימין.

1. משה פייגלין לא מימש את זכותו בקלפי בבחירות הקודמות שבהן לא הספיק להכין את מפלגתו למרוץ, ונהג בבחינת: "או אני או אף אחד". הוא המליץ גם לתומכיו להיעדר מהקלפי והוכיח בכך שמבחינתו מר"צ שווה ל"עוצמה יהודית" וממשלה בראשות ממשיכי רעיון אוסלו שווה לממשלה בראשות נתניהו, ושדבריו בעניין הגושים לא היו מהשפה ולחוץ אלא ביטוי של עמדתו הממשית שלא הושמעה כאסטרטגיית בחירות בלבד.

ברקע דיווחים על שיעור הצבה נמוך מאוד במגזר הערבי, סרטון של הליכוד שהופץ (יום ג', 9.4.19) משמיע שיחה בין עמיר פרץ (העבודה) ועפר שלח (כחול לבן) שבה השניים לכאורה מדברים על חשיבות ההצבעה הערבית כמפתח לקואליציה עתידית להקמת ממשלת. על-פי הנטען, הוקלטה השיחה ב-27 במרס. בהקלטה נשמעת השיחה כשהיא חתוכה וייתכן כי הודבקו בה קטעי שיחה לא רצופים.

ועדת הבחירות המרכזית הודיעה (יום ג', 9.4.19) כי היא בודקת טענות שלפיהן מצלמות נסתרות רבות הותקנו על-ידי הליכוד בקלפיות בארץ, בעיקר במגזר הערבי. בליכוד מאשרים כי נשכרו כ-1,200 פקחים, סביבם מערך אבטחה, אך עוה"ד של הליכוד קובי מצא הבהיר כי לא הוצבו מצלמות מאחורי הפרגוד, היכן שאסור להצביע, וציין כי מדובר במצלמות גלויות.