המועצה הישראלית לצרכנות עתרה היום (יום א', 29.2.04) לבג"צ, בבקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים שיורה לשר השיכון והבינוי אפי איתם להקפיא את הליכי מינויים של חמישה אנשים - מרביתם, לטענת המועצה, מנהלי חברות בניה - כנציגי ציבור למועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, או על ביטול הליכי מינויים, אם כבר מונו.
מטרת העתירה היא להבטיח שאת מכסת נציגי הציבור במועצת הקבלנים יאיישו "נציגי ציבור מובהקים", היכולים על-פי כישוריהם, עיסוקם, ניסיונם ותפקידם "לייצג נאמנה את כלל ציבור רוכשי הדירות בישראל", כדי לייעץ לשר ולהביא בפניו את האינטרס הציבורי בתחום הבניה ועל-ידי כך "למנוע פגיעה קשה בציבור רוכשי הדירות".
כמשיבים לעתירה צירפה המועצה לצרכנות גם את רשמת הקבלנים, מלי ישראל, את מועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות שבמשרד השיכון וכן את המועמדים אשר הוצעו או מונו כאנשי ציבור במועצת הקבלנים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד זאב פרידמן, מהמחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות. חמשת המינויים בהם מדובר הם נחמן זולדן, מנכ"ל חברת קדומים 3000 בע"מ; זאב הורוביץ, מנכ"ל חברת ש.א.ג. בניה ופיתוח בע"מ; עמירם סיון, מנכ"ל חברת רולידר; משה פלדמן מבנק טפחות ורו"ח מימון בן דוד.
בעתירה נטען, כי הליכי המינוי פגומים. לטענת העותרים, קיים "פגם היורד לשורשו של עניין" בהפרת האיזון במועצת הקבלנים שקבע המחוקק, לפיו תכלול המועצה 17 חברים שבהם בנוסף לנציגים של הארגון היציג של הקבלנים, נציגי גופים נוספים בעלי משקל בשטח הבניה, נציגי ממשלה והשר, ימונו גם 5 אנשי ציבור. מינוי נציגי חברות קבלניות כנציגי ציבור עומד בניגוד להוראת החוק ולכוונתו, תוך יצירת מנגנון מוטה שעצותיו לשר פגומות ומוטות ויפגע בצרכנים, נטען בעתירה. עוד טוענת המועצה לצרכנות, כי נפלו פגמים מהותיים בהליך ההיוועצות עם ארגונים ציבוריים טרם אישור המינויים, כנדרש בחוק.
בעתירה נטען עוד, כי בנוסף לפגם העקרוני שבהליכי המינוי, נחוצה פסילתם של חמשת המועמדים גם כדי לאפשר פעילות תקינה של המועצה בתחום הבניה הקבלנית, במסגרתה נמכרות לציבור כ- 50,000 יחידות דיור מדי שנה בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים וקיימים בה, לטענת המועצה, "כשלי שוק חמורים הפוגעים בציבור הצרכנים, לעיתים באופן גורלי".
המועצה טוענת, כי ממידע שהתקבל ממשרד הבינוי והשיכון עולה, כי בפגישת צוות מהמשרד עם השופט דן ארבל, שהיה עד לא מכבר מנהל בתי המשפט, נמסר כי לפי הערכה ראשונית של היקף ההתדיינויות המשפטיות הנוגעות לליקויי בניה, עומד מספר התביעות הללו על כ-20 עד 30 אלף תיקים מדי שנה.
עובדה זו כשלעצמה, טוענת המועצה, מצדיקה הקמת מנגנון ליידוע הגורמים הרלוונטיים במשרד השיכון בתופעות בעייתיות, בדבר היקפן ובנוגע להמלצות לפתרונן. עוד נטען בעתירה, כי מנתונים על פעילותו של רשם הקבלנים לשנת 2002 עולה, כי 70% מהתלונות נגד קבלנים נרשמו בתחום ליקויי הבניה וכי משרד השיכון העריך, באומדן זהיר, שהנזקים הנגרמים לציבור עקב ליקויי בניה מסתכמים במיליארדי שקלים כתוצאה מהליקויים עצמם, תביעות משפטיות, עגמת נפש, אובדן ימי עבודה ועוד.
בנוסף, נטען בעתירה, כי הגופים המעורבים ובהם רשם הקבלנים נמנעים ממיצוי סמכויותיהם וחובותיהם להגנת הצרכן על-פי חוק. "השמעת קולו של 'הצרכן קטן' אינה חשובה רק על-מנת לתת ייצוג למגזר זה או אחר", נאמר בעתירה, "אלא מהווה כלי הכרחי על-מנת לאתר כשלי שוק, להתוודע לצורכיהם של רוכשים הדירות ולהגנה על הציבור, בין השאר על-ידי שימוש במידע המתקבל באופן בלתי אמצעי מהציבור עצמו ומהקשיים בהם הוא נתקל בתחום". עוד טוענת המועצה, כי למרות כוונת המחוקק להגן על "הצרכן הקטן" והמנגנונים שהוקמו לשם בחינת כל הפעילות שנעשתה בתחום, הרי שהפיקוח והבקרה על תחום הבניה ובכללו ליקויי הבניה והתנהלות הקבלנים מול ציבור לקוחותיהם אינו פועל כראוי.
לטענת העותרת, לפני למעלה מחודש התקבלה אצלה פניית מנכ"ל משרד השיכון, שכלל הודעה על שמות המועמדים וקביעה כי "אם לא יתקבלו הערות עד ל- 22.02.04 נראה בכך את הסכמתכם". בתגובה, הביעה המועצה לצרכנות התנגדות נחרצת למינויים ואף התריעה בפני המשרד כי גם בוועדה ממלכתית קודמת שהקים, בה שותפו נציגי קבלנים, לא שותפו נציגי צרכנים. בנוסף התריעה המועצה על ליקויים משמעותיים בתפקוד רשם הקבלנים בהגנה על הצרכנים - אך המשרד לא התייחס לדברים לגופם, ולפיכך לא נותר לה אלא לפנות לבית המשפט.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
