אין מניעה להגיש כתב אישום לפני הוצאת תעודות חיסיון על חומרי חקירה הנוגעים אליו. כך טוענת (יום ה', 12.2.20) הפרקליטות בנוגע לתיקים 1000, 2000 ו-4000, בתגובה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

תעודת חיסיון נחתמת בידי השרים הנוגעים בדבר ומאפשרת שלא למסור לנאשמים חומרי חקירה מסוימים, בשל רגישותם הביטחונית או המודיעינית. לאחר הגשת כתב האישום בתיקי נתניהו, ביקשה הפרקליטות ארכה של 45 להוצאת תעודות אלו. סניגוריו של בנימין נתניהו טענו, כי מדובר בהליך פגום וכי המדינה הייתה חייבת להגיש את כתב האישום רק לאחר שיהיו בידיה תעודות חתומות אלו.

בתשובתה אומרת הפרקליטות כי הרגישות והמורכבות של שלוש הפרשות חייבו הליך ממושך של בחינת חומרי החקירה, כדי להחליט על אלו מהם יש להוציא תעודות חיסיון. תהליך זה הסתיים, הפרקליטות החלה להציג את התעודות בפני הגורמים הרלוונטיים והיא משערת שהתעודות יוצאו זמן רב לפני תום הארכה המבוקשת. לדבריה, בשל החשיבות הציבורית של תיק זה, היא החליטה להגיש מיד את כתב האישום ולא להמתין לקבלת התעודות החתומות.

לדברי הפרקליטות, דרך פעולה זו אינה חריגה, החוק וההנחיות מאפשרית אותה, ובתי המשפט קבעו פעמים רבות, כי אין לעכב את התהליך המשפטי בשל המתנה לתעודות חיסיון. היא מצטטת פסק דין של בית המשפט העליון, ולפיו לא רק שאין חובה לעכב את ההליך העיקרי עד לסיום הוצאת התעודות, אלא שאף ראוי שלא לעשות זאת - משום שהאינטרס של הנאשם ושל הציבור הוא שהמשפט יסתיים במהירות האפשרית.