בערב עיון שנערך בבית הספר למשפטים, במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בנושא 'יחסי שופטים-עורכי דין וסוגיית המשוב', נשמעה ביקורת קשה מצד השופטים על המשוב של לשכת עורכי הדין.
על הרקע לערב העיון ראו ידיעה נפרדת.
את הדיון פתחה דיקאן בית הספר למשפטים במכללה למינהל, ד"ר תמר גדרון, בהעלאת חלק מהשאלות שעל סדר היום, כמו השאלה האם יש צורך בבקרת שופטים? מי יבקר? מהו דגם השופט האידיאלי מנקודת ראות של עו"ד או מאידך מנקודת ראותו של הציבור? מה ייעשה בתוצאות הביקורת? וכו'.
פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, הודה בתחילת דבריו כי הינו נבוך מהקהל היושב מולו באולם, בו נכחו עשרות שופטים ורק עו"ד אחד בלבד (!), מה שמעיד, לדבריו, על כמה הנושא חשוב לקהילת עורכי הדין בישראל לעומת חשיבותו לשופטים.
בביקורת סמויה שמתח על יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, ד"ר שלמה כהן, אמר פרופ' זמיר כי הוא חש שיש צורך בביקורת על כל גוף בעל עוצמה, גם גוף פרטי וקל וחומר גוף ציבורי, ובכלל זה גם על ציבור השופטים. אך לדבריו, לשכת עורכי הדין "נאה דורשת אך לא נאה מקיימת" ואינה מחילה זאת כלפי עצמה.
פרופ' זמיר אף הקשה: במידה והביקורת אכן דרושה, מהן הדרכים למימושה? בשום מקום בעולם לא קיים משוב שופטים, ויתירה מכך, משוב השופטים במתכונתו הנוכחית אינו קיים בישראל בשום תחום ובשום מוסד והסיבה לכך היא לדבריו, שחסרונותיו של משוב מסוג זה, רבים על יתרונותיו עשרות מונים.
זמיר הסביר את עמדתו, ואמר כי המשוב, במתכונתו הנוכחית, אינו מכוון למטרה המוצהרת, שהיא תיקון דרכיהם של שופטים מעטים, אלא יש כאן רכילות וסנסציה בלבד כלפי השופטים ויש למקד את המשוב כלפי קבוצת שופטים קטנה שאיתם קיימת בעיה.
פרופ' זמיר הוסיף: "מתכונת המשוב של הלשכה, יש בה קודם כל נזק המתייחס לכלל ציבור השופטים בישראל. בנוסף, הוא מהווה איום בעיקר על שופטים צעירים. המשוב מערער על אובייקטיביות השופט ועוד. המשוב פוגע פגיעה אנושה בשם השופט מבלי לשמוע את דבריו בעניין והפגיעה הינה בלתי חוזרת. בנוסף, קיים ספק באמינות המשוב ולא ניתן לסמוך על דעתם של 26 עורכי דין בכדי לחרוץ דינו של שופט. המשוב הינו כלי רע בכדי להשיג מטרה טובה וקיימות דרכים אחרות להשגת אותה מטרה: ועדות משותפות לעורכי דין ושופטים, נציב תלונות הציבור על השופטים, דרך שנקבעה על-ידי המחוקק וראוי לנסותה".
לסיום דבריו, ציין פרופ' זמיר כי יחסי שופטים-עורכי דין חייבים להיות טובים, שכן הם שותפים למפעל שלטון החוק. יש פה ניסיון לפגוע במעמדו ובעצמאותו של שלטון.
גם שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה גל, הצטרף בדברי ביקורת על המשוב, ואמר כי "למערכת בתי המשפט קשה להתמודד עם תרבות של רייטינג. השופטים אינם יכולים להתמודד עם כותרות בעיתונים שמקורן בבחירות ללשכה. תחילתו של המשוב היתה בהליכי בחירות ללשכת עורכי הדין ועלינו להתמודד עם פופוליזם, כותרות ועוד. התועלת במשוב רבה לעורכי הדין אך לציבור הנזק עצום. ביקורת צריכה להיות מרוסנת ומנוסחת, כיאה למעמדו של בית המשפט. הזילות בדבר היא פגיעה בעשיית הצדק, כי לנו תרבות שמחייבת מעמד של מערכת שפיטה שעורכי הדין הם חלק ממנה. רייטינג לשופטים הוא פגיעה בשלטון החוק על-ידי השותפים שלנו".
השופט גל הזכיר אף הוא, כי במדינת אחרות בעולם לא מקיימים משוב. "בחלק גדול של מדינות העולם המערבי, שבו העלו את סוגיית המשוב, הביעו פליאה רבה על הרעיון. הדבר אינו מקובל בתרבות המשפט ואין לו אח ורע בשום מדינה באירופה. המשוב הינו פגיעה וזילות בבית המשפט והמשוואה מביאה לנגיסה בשלטון החוק. זהו אקט כוחני, התרסה לשמה וזילות ואין במשוב ביקורת אמיתית. גולת הכותרת של המשוב הוא פרסום והוא מעודד התנהגות פופוליסטית, בעיקר של שופטים בערכאות נמוכות. המשוב אינו מבין כלל את שיקולי טובת הציבור, אלא אך ורק את שיקולי טובת קהילת עורכי הדין".
יו"ר הלשכה: גם השופטים אינם יודעים כיצד מתנהלים חבריהם
לאחר שני הדוברים ש"קטלו" את משוב הלשכה, עלה לבמה יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד ד"ר שלמה כהן, כדי להשיב מלחמה. בראשית דבריו, ציים כהן כי הוא מופתע ומאוכזב מסדרת הביטויים שהושמעה בפניו כלפי המשוב. לגבי רמיזתו של השופט גל כי המשוב אינו חוקי, ענה ד"ר כהן: "זו טענה חמורה שאינה במקומה - המשוב תקין מבחינה חוקית וגם עונה על עקרונות הדמוקרטיה. כל מערכת שנותנת שירותים על-פי אמות מידה מקובלות, בודקת את עצמה וזוהי קונספציה שאין עליה מחלוקת. למערכת השיפוט בישראל אין כמעט בקרה והמשוב מבקש לענות על התנהלות ולא על תוכן".
לדבריו, "המשוב מהווה הערכה מקצועית על-ידי בעלי מקצוע שהם חלק ממנו. אף אחד למעשה אינו יודע כיצד מתנהלים רוב השופטים, לא השופטים ולא נשיאי בתי המשפט. המשוב אינו כליל השלמות, אך מעלתו העיקרית היא שהוא מעביר את מערכת בתי המשפט מעידן של רכילות לעידן של של מקצועיות. המשוב אינו מיועד לסילוקם של שופטים אלא לשיפור".
יו"ר הלשכה לא הכחיש את הטענה, שהכוונה במשוב השופטים היא להשפיע על התנהלות השופטים. "אכן כן, ולכן יש בצורך בפרסום תקשורתי", אמר ד"ר כהן.
בסיום דבריו, אמר יו"ר הלשכה "שאלמלא המיליטנטיות נגד המשוב, ניתן היה להדגיש את הערכת עורכי הדין למערכת המשפט, ולמעשה מי שגרם נזק לבתי המשפט היתה מנציגות השופטים בנהגה התנהגות סקטוריאלית מיליטנטית". ד"ר כהן הביע את צערו על החלטת נציגות השופטים להחרים את המשוב, ואמר כי "לא טוב עשתה מערכת המשפט שהפעילה על עצמה סטנדרט אחר מכפי שקובעת על גופים שלטוניים ציבוריים".
פרופ' דניאל פרידמן, מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, ציין בדבריו כי המשוב הינו תהליך כוחני המוביל ל"הנחתת מכות האחד על השני" וכי לא ניתן לפקח על אמינותו של המשוב. "את משוב השופטים יש לקיים באמצעות גוף אובייקטיבי", אמר פרופ' פרידמן.
