סמנכ"ל מועצת הדבש, שמשון הרלינגר, מסר כי מתחילת שנת 2004, נגנבו 444 כוורות ב-26 ארועי גניבה שונים, ובכך הגיעה מכת הגניבות לשיא שלא היה כמותו זמן רב.
מרבית הגניבות הן ממכוורות בבקעת הירדן ובאזורים הסמוכים לקו התפר בצפון הנגב, שפלת יהודה, הרי ירושלים, מודיעין, בן שמן והשרון.
על-פי הערכת מועצת הדבש, רוב הגניבות נעשו על-ידי פלשתינים. בארוע שהיה בסוף השבוע האחרון במושב נעמה בבקעת הירדן נתפס הגנב, תושב יריחו, ונמצא כעת בחקירת גורמי הבטחון.
לדברי הרלינגר, מגדלי הדבורים חוששים שארועי הגניבה יתגברו עם תחילת אגירת הדבש מפריחת ההדרים. הדבש פופולרי מאוד בקרב הפלשתינים ומחירו גבוה אף מבישראל, ומכאן שלגנבים יש תמריץ גדול לגנוב כוורת מלאה.
במקרה כזה הנזק לחקלאי הוא כפול: אובדן הכוורת ואובדן תנובת הדבש השנתית. לדברי סמנכ"ל מועצת הדבש, המגדלים מתוסכלים מכך שגנבים הנתפסים ומובאים לבית המשפט יוצאים בעונשים מגוחכים ובקנסות בסכומים שרק מדרבנים אותם להמשיך לגנוב.
במכתב ששלח הרלינגר לשר לבטחון פנים, צחי הנגבי, למפכ"ל המשטרה ולמפקד מג"ב הוא מבקש מהם להפעיל את כל האמצעים להפסקת מכת הגניבות: "אנו חוששים מצעדים שינקטו מגדלי הדבורים באופן עצמאי נוכח הפגיעות הקשות והמתמשכות ברכושם", מזהיר הרלינגר במכתבו.
מנכ"ל מועצת הדבש, שחר טנא, אמר שמאחר וחברות הביטוח מסרבות לבטח כוורות, מגדלי הדבורים נושאים בנזק כלכלי של מאות אלפי שקלים. מעבר לכך, מגדלי הדבורים כבר חוששים להציב כוורות בבקעת הירדן ובאזורים אחרים, וכתוצאה מכך נגרם נזק כלכלי נוסף למגדלי הירקות, הפרחים והפירות שתרומת פעילות ההאבקה של הדבורים היא קריטית עבורם.
