שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, מירב קליימן, דחתה כמעט את כל תביעתה של גלית גולדמן, שהייתה המשנה לעורכת המקומון "ידיעות חיפה", בעקבות סיום העסקתה בו. קליימן גם דחתה (4.2.21) את בקשתה של גולדמן למנוע את פרסום פסק הדין - שהוגשה רק לאחר שכאמור הפסידה למעשה בתביעתה.
גולדמן הועסקה במקומון בשנים 2017-1993 וטענה, כי פוטרה שלא כדין, לאחר שלא הסכימה לתנאי חבילת הפרישה שהוצאו לה ותוך הפרת ההבטחה שתתמנה לעורכת הראשית. עוד טענה, כי הפיטורים באו מיד אחרי שביקשה חופשה לצורך טיפול בבתה הנכה, וכי נפלה קורבן להעסקה פוגענית מצידו של יעקב שחם - מנכ"ל חברת מגדלור, מו"ל העיתון, שנמכרה לרשת ידיעות תקשורת (קליימן דחתה את התביעה נגד ידיעות לאחר שקבעה, כי לא היא שהעסיקה את גולדמן). סכום התביעה עמד על 400,000 שקל.
קליימן קבעה, כי הפיטורים נעשו כדין, לאחר שלא הושגה הסכמה על תנאי הפרישה; לא הובטח לגולדמן להתמנות לעורכת הראשית, היא ויתרה על שימוע וביקשה בעצמה לסיים את העסקתה. אומנם נפל פגם במכתב הפיטורין, אשר לא ציין את הסיבה האמיתית למהלך, אך אין בכך כדי לזכות את גולדמן בפיצוי. הפיטורים היו למעשה "מפגש רצונות" בין גולדמן לשחם, והם אף אפשרו לגולדמן למקסם את זכויותיה הכספיות.
גולדמן טענה, כי שחם פוגע בעובדיו וצועק עליהם, ושחם הודה שאינו אדם קל - אך קליימן קובעת שלא הוכחה העסקה פוגענית. גולדמן העידה שרצתה למנות את שחם כאפוטרופוס לילדיה ושהיא סומכת עליו בעיניים עצומות, ולדברי קליימן "לא מצאנו ולא הובאה בפנינו ראשית ראיה אודות התנכלות תעסוקתית או התעמרות בתובעת"; ההפך הוא הנכון. קליימן פסקה לגולדמן 52,500 שקל בגין רכיבי שכר שונים, ונמנעה מחיובה בהוצאות רק בשל נסיבותיה האישיות.
כאמור, לאחר מתן פסק הדין ביקשה גולדמן לאסור את פרסומו בנימוק שהוא פוגע בפרטיותה, אך קליימן דחתה את הבקשה. היא הזכירה את עקרון-העל של פומביות הדיון וקבעה, כי אין בפסק הדין כל פגיעה יוצאת דופן בפרטיותה של גולדמן - למעט שני פרטים אותם הורתה למחוק. נציגי הציבור מרדכי נגר ואיריס ליברובסקי הסכימו עם קליימן. את גולדמן ייצג עו"ד אשר אקסלרוד, ואת הנתבעים - עוה"ד איתמר נצר ושלומי אלעד.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
