למה לך? את אהודה, מוערכת ומבורכת, זוכה לאהדה חוצת מגזרים, עדות, מעמדות, שבטים. עטופה בחום ובחמלה; את שגרירת הטוב והיפה שבאדם, שגרירתה של החמלה בארץ שטופת רוע ושנאה שבה רבים צמאים ומשוועים לה, לתחילת איחוי, לתחילת ריפוי. את זוכה - ובצדק - להערכה עצומה לא בשל תפקיד זה אור אחר, שמילאת או שאת שואפת למלא, אלא הודות לאישיותך העממית, הלבבית, הכובשת; בשל התגברותך המופלאה, הלא תיאמן, על האבל הכבד מנושא, אשר היה עלול להפיל אותך אל תהומות הייאוש והאבדון והוא שימש לך מנוע ומנוף לדבקות בחיים.