תוכנית ההינתקות - החשיפה: "ישראל תפנה גם כל איזור צפון השומרון - גנים, כדים, חומש, ושא-נור, ואת כל המתקנים הצבאיים הקבועים באיזור זה, ותיערך מחוץ לאיזור המפונה".

כך נמסר במסמך המקפל בחובו את עיקרי תוכנית ההינתקות של ראש הממשלה שרון ואשר הועבר בערב (ה', 15.4.04) לידי שרי הממשלה. המסמך גובש על-ידי ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד. תהליך הפינוי מתוכנן להסתיים עד סוף שנת 2005.

המסמך קובע, כי עם השלמת המהלך, לא תיוותר באזור צפון השומרון כל נוכחות ישראלית קבועה, הן של כוחות הביטחון והן של אזרחים ישראלים. "המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלשתינית בצפון השומרון".

ישראל, מצידה, מובטח במסמך, תשרת את התשתית התחבורתית ביהודה ושומרון במטרה לאפשר רציפות תחבורתית פלשתינית ותפעל באופן שיקל על הפעילות הכלכלית והמסחרית הפלשתינית.

בנוסף, מבהיר המסמך, ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, לרבות צעדי מנע כמו גם תגובה, תוך שימוש בכוח נגד איומים שיווצרו באזור זה. "בכל יתר שטחי איו"ש תימשך הפעילות הביטחונית הקיימת. עם זאת, בהתאם לנסיבות תשקול ישראל לצמצם פעילותה בערים פלשתיניות ותפעל לצימצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש. מתקנים ותשתיות צבאיים ברצועת עזה ובאזור צפון השומרון ככלל יפורקו ויפונו, למעט כאלו שישראל תחליט להשאיר ולהעביר לגורם שייקבע".

ישראל תשמור על המעטפת החיצונית של
הרצועה ותשלוט במרחב האווירי

אשר לרצועת עזה, נמסר במסמך, ישראל תפנה את הרצועה מכל ההתיישבות הקיימת כיום ותיערך מחדש מחוץ לשטח הרצועה. זאת, למעט היערכות צבאית באזור ציר פילדלפי כצורך ביטחוני חיוני. "בהמשך תישקל האפשרות לפנות איזור זה לאור המציאות הביטחונית ובמידת שיתוף הפעולה מצד מצרים ביצירת הסדר אמין אחר". במצב כזה - ישראל תהיה מוכנה לשקול אף הקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועה.

המסמך מדגיש כי ישראל תפקח ותשמור על המעטפת החיצונית ביבשה, תשלוט באופן בלעדי במרחב האוויר של עזה וכן תמשיך לקיים פעילות צבאית במרחב הימי של הרצועה.

הרצועה - מפורזת מנשק

במציאות הביטחונית שלאחר הפינוי, נטען במסמך, רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שאינו עולה בקנה אחד עם ההסכמים הבילטראליים בין ישראל לפלשתינים. "ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, לרבות נקיטת צעדי מנע כגון תגובה תוך שימוש בכוח כנגד איומים שייווצרו מכיוון הרצועה".

אופציונאלי: שווי הנכסים יוערך על-ידי גוף בינלאומי

אשר לנכסי דלא-ניידי של הישובים הישראלים שיפונו, ישראל שואפת להשאיר אותם על כנם בכפוך להימצאות גוף בינלאומי שישראל מציעה להקים ואשר יוסכם על דעת ישראל וארה"ב, כי יקבל חזקה מישראל על הישובים ויעריך את שווי כלל הנכסים.

ישראל תשקול להשאיר את אזור התעשייה ארז "כאינטרס פלשתיני מובהק" במתכונותו הנוכחית, בשני תנאים: קיום סידורים ביטחוניים מתאימים והכרה מפורשת של הקהילייה הבינלאומית כי המשך קיומו במתכונותו הנוכחית לא ייתפס כשליטה ישראלית באזור. לחלופין, איזור התעשייה יועבר לאחריות גורם פלשתיני או בינלאומי אחר. כמו כן, ישראל תבחן יחד עם מצרים אפשרות להקמת איזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה, ישראל ומצרים.

מעבר ארז יועתק לתחומי מדינת ישראל על-פי לוח זמנים שייקבע בהמשך. בנוסף, ישראל מעוניינת להעביר את המעבר הבינלאומי בין רצועת עזה למצרים לנקודת "משולש הגבולות", כשני ק"מ דרומה ממיקומו הנוכחי בתיאום עם המצרים.

תוכנית ההינתקות של ראש הממשלה שרון מתבססת על העקרונות הבאים:

- יציאה מהקיפאון תוך יזימת מהלך שאינו מותנה בשיתוף פעולה מצד הפלשתינים;

- ניסיון להוביל למציאות טובה יותר, לפחות בטווח הארוך;

- בכל הסדר קבע עתידי לא תיוותר התיישבות ישראלית ברצועה בעוד באזור יהודה ושומרון יוותרו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל, לרבות ישובים, אזורים ביטחוניים ואינטרסים נוספים;

- הקטנת החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית ברצועה;

- ישראל מקווה שהפלשתינים ינצלו מהלך ההינתקות ליציאה ממעגל האלימות ולהשתלבות מחדש בתהליך ההידברות;

- שלילת הטענות בדבר אחריותה של ישראל לפלשתינים ברצועה;

- ההסדרים הקיימים יישארו תקפים.

עוד נמסר במסמך, כי ישראל מסרבת לנוכחות ביטחונית זרה ברצועת עזה או באיו"ש שלא בתיאום עימה. עם זאת, ישראל מסכימה כי בתיאום עמה, יינתן ייעוץ, סיוע והדרכה לכוחות הביטחון הפלשתיניים לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי - אם על-ידי גורמים אמריקנים, בריטים, מצרים, ירדנים ואם על-ידי מומחים אחרים.