|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
יועמ"ש ועדת החוקה על הנורווגי המורחב:
|
|
|
|
"תיקונים משטריים דורשים כובד ראש"
|
|
ח"כ ארבל: "האמירה על דיונים בכובד ראש היא מס שפתיים לעתירה לבג"ץ" ● עו"ד בליי: "יש לעמוד על כך שהתיקונים יעמדו בכללים של יציבות, של כלליות, שתהיה מטרייה של חוקי יסוד" ● ח"כ לסקי: "אי אפשר לגעת בחוקי היסוד לפי קונייקטורות פוליטיות" ● ח"כ מקלב: "למה "לפני שנה נאמר שהתיקון לחוק הנורווגי הוא המקסימום של המקסימום שניתן לתקן ולהרחיב"
|
|
ועדת חוק, חוקה ומשפט החלה (יום ה', 1.7.21) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) ואת הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49).
הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 51) נועדה לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות בהן היו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. מוצע בה כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 135 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר. אם הניחה הממשלה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, תהיה התקופה לאישור חוק התקציב 50 ימים ממועד ההנחה. במניין תקופות אלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.
עוד מוצע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.
בנוסף, מוצע לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהיום הקובע להנחת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה יהיה 50 ימים לאחר המועד שקבעה ועדת הכספים ללא מועדי ישראל וערביהם.
בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), מוצע לקבוע כי מועדי ישראל לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה; כמו-כן מוצע לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש ממנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "הוועדה הזו היא מעין שומרת הסף של הכנסת כרשות מכוננת והיא אינה צריכה להיות חותמת גומי של הממשלה ככזו. נקפיד שהדיונים בנושאי חקיקת יסוד לא יהיו חטופים. עלינו למצוא את הדרכים יחד, קואליציה ואופוזיציה, איך לבצר את מעמדם של חוקי היסוד".
יועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי: "משום שמדובר בתיקונים לחוקי יסוד ותיקונים משטריים יש צורך שהוועדה תדון בהם בכובד ראש, וכמובן יש לעמוד על כך שהתיקונים יעמדו בכללים של יציבות, של כלליות, שהמטרייה תהיה מטרייה של חוקי יסוד".
עו"ד איל זנדברג משרד המשפטים: "ההסדר הקיים נוגע לסוגיה מורכבת שיש בה רציונל משטרי וחוקתי, והשאלה מהו המספר הנכון ואיך הוא מחושב. בתחילה דובר על שר או סגן שר אחד מכל סיעה. אח"כ עברנו לדין הקיים של אמת מידה משולשת או מרובעת ומקסימום של חמישה. זה האיזון שבחרה הכנסת ה-23. ההצעה כרגע קובעת כלל שככל שהסיעה גדולה יותר, יותר שרים וסגני שרים יוכלו להשתמש במנגנון".
עו"ד אסתי פלדמן מהלשכה המשפטית במשרד האוצר השיבה לשאלת ח"כ משה ארבל (שס), למה נדרשת הארכת המועדים: "זו בוודאי לא תפירת חליפה לכנסת או ממשלה ספציפיות. זו הוראה קבועה. למיטב ידיעתי, ההוראה של 100 יום תמיד שונתה והוארכה בהוראות שעה".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "לפני שנה נאמר שהתיקון לחוק הנורווגי הוא המקסימום של המקסימום שניתן לתקן ולהרחיב. זה נאמר גם בדיונים. היה רצון ליותר והייתה חוות דעת משפטית שזה מה שאפשר. מה קרה שזה השתנה?".
|
|
לסקי: לקבוע מסגרת של 135 יום לאישור התקציב
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "נאמרה פה אמירה שההסדר שנקבע בחוק היסוד שונה כמעט כל פעם. אמירה כזו בדרך כלל מלווה בטבלה עם תאריכים ונתונים מספריים. יש ללמוד את הסקירה ההיסטורית".
עו"ד שירה עמיאל בן אבא מאגף התקציבים השיבה לרוטמן כי "התהליך של קביעת תקציב לוקח זמן מכינון הממשלה. בשני המועדים האחרונים בהם אושר תקציב אחרי בחירות - התקציב לשנים 2014-2013 לקח 135 ימים ותקציב השנים 2016-2015 לקח כ-190 ימים מכינון הממשלה עד אישור התקציב".
ח"כ גדי יברקן (הליכוד): "היועמ"שים הם שומרי הסף בעיקר כשאנחנו מתחלפים בסיטונות בשנתיים האחרונות. מה מבחינתכם כגורמי מקצוע הוא המקסימום שאפשר למתוח את החוק הנורווגי שיש להחליפו בשם 'חוק ישראבלוף'. יש כאן פגיעה מהותית בבוחר שידע את מי הוא בוחר להכניס לכנסת. בכנסת הקודמת נטען שאמרו שיש לעצור את ההרחבה ומה השתנה עכשיו ואומרים שניתן?"
עו"ד זנדברג הגיב לדבריו: "אין פגיעה כלשהי בבוחר. הבחירות בישראל הן רשימתיות, והבוחר רואה לפניו את כלל הרשימה. לגבי שאלת המספר המרבי - בהצעת החוק לא מתעוררת שאלה חוקתית. הכנסת כרשות מכוננת יכולה לעצב את ההסדרים. מדובר בתוספת של עוד שר או סגן שר לכל סיעה".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "עמדתי העקרונית היא כי אי-אפשר לגעת בחוקי היסוד לפי קונייקטורות פוליטיות וזה מה שקרה גם עכשיו וגם קודם. יש לנו אחריות בכובע המכונן. אני נכנסתי דרך החוג הנורווגי כך שאני בניגוד עניינים, אך יש צורך בהפרדת רשויות. האם דובר על מנגנוני בקרה נוספים כלפי הממשלה? אם הולכים על שינוי משטרי של הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת, מדברים רק על תיקון פרסונלי של החלפת אנשים או שיש להוסיף עוד. ביחס להארכת מועדי התקציב הייתי רוצה לקבוע מסגרת של 135 יום ולא יותר מכך".
|
|
התייחסות להערות הציבור – מ-21 יום ל-74 שעות
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ ארבל (שס): "האמירה על דיונים בכובד ראש היא מס שפתיים לעתירה לבג"ץ כי הרי מתכוונים להצביע ביום שני, לא יהיו דיונים עמוקים. ניתנה פסיקה ועד שלא תשתנה היא מחייבת את כולנו. בתפקידי כראש מטה שר פיתוח הנגב והגליל, היינו צריכים להביא חקיקה, ובמקרים דחופים מאוד מאוד קיבלנו היתר מיוחד וחריג לקצר את 21 ימי ההתייחסות של הציבור ל-10 ימים. והנה אנחנו מכוננים פה חוקה והממשלה מפיצה תזכיר ברביעי בלילה עד מוצאי השבת. מה האיום הנורא ומה קרה בממשלה ההיא שבמקרים חריגים ניתנו 10 ימים לבין היום שכינון חוקה עומד על 74 שעות. פניתי למבקר המדינה שיבדוק מה הקריטריונים, לאיזה שר אומרים 10 ימים ולאיזה 74 שעות. לא נחה דעתנו מהתייחסות אגף התקציבים ומהצגת הדברים כאילו הדברים מיישמים את הוראות ביהמ"ש העליון בשבתו כבגץ. יש כאן פרטאץ'. ככה לא מכוננים חוקה במדינה דמוקרטית. אם רוצים לחוקק חוקה לא מחוקקים ב-74 שעות לציבור".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כאשר רוצים לתקן חקיקת יסוד, גם אם זה הנורווגי או ההתפלגות או התקציב, אלו עקרונות יסוד של משטר שאי אפשר לשנות כל חצי שנה וכל בחירות כי אלו צרכי הממשלה. דווקא את זה צריך היה לעשות בהוראת שעה כי הצרכים הפוליטיים מחייבים, אבל את זה מעגנים? אתם פוגעים באופן הקשה ביותר בעקרונות הדמוקרטיים ומעודדים אנשים לפרוש".
ח"כ רוטמן: "עקרונות וחוקי יסוד חלים אך ורק במצב פוליטי. היועמ"שים בעל כורחם מוטים שמאלה. אם הייתי יועמ"ש בוועדה הייתי אומר לרוץ ולחוקק מה שרוצים, נורווגי מדלג או אחר, בג"ץ ייתן לכם מה שאתם רוצים כי אתם בשמאל". הוא פנה ליו"ר הוועדה ואמר: "הצעת לי להגיש בג"ץ. לו היה לי גרם אמון שהסוגיות יקבלו אוזן קשבת בבג"ץ הייתי עושה זאת, אך אני סמוך ובטוח שביהמ"ש העליון יפסוק 'תעשו מה שבראש שלכם', בניגוד לעבר חוק יסוד יעבור פה כהנחייתו של אלקין. אם לא הייתם יודעים את זה בקואליציה, לא הייתם חושבים לרגע לכתוב זאת בחוק ובהסכמים הקואליציוניים. אתם יכולים להמשיך לעשות צחוק מחוקי יסוד".
ח"כ איתמר בן-גביר (הציונות הדתית): "הופתעתי לגלות שדחו עתירה בנושא אפילו ללא דיון. זה מזכיר לי שהמפכ"ל בצעד חריג וחסר תקדים פגע בחופש התנועה שלי, ואני פונה לבג"ץ, והתדהמה לקרוא את ההחלטה המבישה - שאין להם זמן להתעסק בזה - כשבעתירות של התנועה לאיכות השלטון באים לדון עם פיג'מה. במסמכי ההכנה חסרה לי התייחסות המכמתת את הדברים שאתם קובעים - פגיעה במשק הישראלי ללא תקציב, מהי הפגיעה".
יו"ר הוועדה קריב הודיע בסיום הדיון כי הוא יחודש ביום ראשון בבוקר. כמו-כן אמר כי יימשכו דיונים נוספים בחוקים שתוקפם עומד לפוג.
|
|
| תאריך:
|
01/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2021
|
|
עידן יוסף
|
|
"תיקונים משטריים דורשים כובד ראש"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אזרח חרד
|
1/07/21 22:57
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ה', 1.7.21) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א-2021. לאחר שנדחו ההסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה, תמכו בהצעה בקריאה שלישית 35 חברי כנסת ללא מתנגדים, מכיוון שחברי האופוזיציה החרימו את ההצבעות בעקבות הסערה שפרצה במהלך הדיון בשל הצבעה הכפולה של ח"כ אביר קארה.
|
|
|
|
|
היום אני מבקש להציג לפניכם שאלה אחת: האם הכנסת הזאת תגלה את האומץ הנחוץ כדי לשנות את מסלולה של מדינת ישראל ממשבר סביבתי אל קיימות והרמוניה עם הסביבה?
|
|
|
|
|
חברי הכנסת מנסים לסדר לנו את המסדרת ונכשלים. יש כל מיני חוקים שדחוף לקדם, נכשלים. יש כמה הצלחות, חיוכים של אמריקה, טיולים של שר החוץ לחו"ל, שזה הרבה אבל לגמרי לא מספיק. אנחנו דמוקרטיה, לפחות היינו עד אשר נבחר נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה, ובדמוקרטיה הממשלה חייבת רוב בכנסת.
|
|
|
|
|
תקנות שאישרה (יום ד', 30.6.21) ועדת החוקה קובעות עבירה פלילית ומינהלית על מי שיוצא מהארץ למדינות שבסיכון גבוה, ללא היתר מוועדת החריגים. הקנס המינהלי על הפרת ההוראה יהיה בסך 5,000 שקל. בנוסף, התיקון מאריך את תוקפן של התקנות מיום 28.6.21 בשבועיים נוספים עד ליום 11.7.21. עד לתיקון הנוכחי האיסור על היציאה מישראל היה נורמטיבי בלבד, ולא נקבעה עבירה על מי שמפר אותו.
|
|
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון הזמנית אישרה (יום ד', 30.6.21), פה אחד, את צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשפ"א-2021. הצו מאריך את אי-התחולה של חוק הסכמים קיבוציים על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנה נוספת, עד 6.7.22, ובכך אוסר עליהם להתאגד במשך תקופה זו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
תגובה לכותרת הראשית בידיעות אחרונות לפיה מערכת הביטחון ממליצה לדרג המדיני לעצור את המלחמה בעזה בהסכם עם חמאס
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בנימין נתניהו רוצה לשבש משפט על-ידי הרכבת ועדת חקירה ממלכתית מעוותת, אנטי משפטית. הוא מפחד מהליך תקין של הרכבת ועדה ממלכתית, והוא יודע מדוע
|
|
|
|
|
צבי גיל
במציאות הזאת אף שהמערכה בפנים היא קשה וסיזיפית, בחוץ היא תהיה יעילה יותר שכן הבן-גבירים והסמוטריצ'ים אף שהם מצויים בכול מקום אינם קובעים את סדר היום כפי שאלה קובעים אצלנו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
