בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קבלן הנאשם בפרשת נתיבי ישראל מציע הסדר נושים
|
יהודה בוזגלו מואשם במתן שוחד לאלכס ויז'ניצר ● חברת ביבי כבישים שבבעלותו מדווחת על חובות של 55 מיליון שקל ומציעה לפרוע את חלקם
|
רוב הנושים תומכים [צילום אילוסטרציה: גרשון אלינסון, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
חברת התשתיות ביבי כבישים עפר ופיתוח שבשליטת יהודה בוזגלו מבקשת (20.7.21) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לאשר הסדר עם נושיה, שלא במסגרת הליכי חדלות פרעון. החברה מדווחת על חובות בסך 55 מיליון שקל, ומודה שלא תוכל לפרוע את כולם. בבקשה נאמר כי החברה ובעליה נקלעו לפרשה במסגרתה הוקפאו נכסיהם ונתפסו כספיהם. News1 מציין, כי הכוונה היא לפרשת נתיבי ישראל, בה נטען שבוזגלו שילם שוחד למנכ"ל החברה דאז, אלכס ויז'ניצר; סעיף זה נמחק מכתב האישום המתוקן בו הודה ויז'ניצר. בוזגלו עצמו הואשם במתן שוחד בסך 3 מיליון שקל ותיקו מצוי בשלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי מרכז. החברה אומרת כי הפרשה אילצה אותה לנהל הליכים נגד המדינה ונגד לקוחות שלא שילמו תמורת העבודות שביצעה עבורם. בספטמבר 2018 ניתן פסק דין בתביעתה של החברה נגד רכבת ישראל והיא זכתה ב-44 מיליון שקל. אולם בעקבות ערעור הופחת הסכום ל-8 מיליון שקל בלבד, סכום שנתפס בידי המשטרה כחלק מכתב האישום נגד בוגזלו. לטענתה, זהו המקור לרוב חובותיה הנוכחיים. החברה אומרת כי 86% מנושיה, להם היא חייבת 48 מיליון שקל, מסכימים להביא לאישור את ההסדר המוצע. על-פי הסדר זה, ביבי כבישים תשלם 100% מחובותיה לנושים המובטחים ולמי שיש בידיהם ערבויות אישיות של בוזגלו, ורק 30% לנושים הרגילים. על-פי הבקשה, הנושים הגדולים ביותר שלה הם קבלני משנה: ג.מ עבודות אבן (22 מיליון שקל), מחצבת מיתרים (6 מיליון שקל), קונפינו (4.5 מיליון שקל) ועינב החץ (4 מיליון שקל). כמו-כן חייבת החברה 7 מיליון שקל לבנק לאומי, בעיקר בגין ערבויות שהוציא לטובתה. נושים אלו מסכימים להביא לאישור את הסדר החוב. הנושה העיקרי המתנגד הוא עו"ד משה וינברג, הדורש ממנה שכר טירחה בסך 2.5 מיליון שקל. על-פי הדוחות המצורפים לבקשה, החברה סיימה את 2019 ברווח של 20 מיליון שקל, אך היה זה בזכות עודפי רווחים מן השנה הקודמת; באותה שנה, כך נאמר בדוחות, לא היו לה הכנסות והיא הוציאה 113,000 שקל על עבודות ו-197,000 שקל על הנהלה וכלליות. החברה גם טענה, כי היא זכאית לקבל 35 מיליון שקל מלקוחותיה, אך רואי החשבון שלה ציינו שקיימות מחלוקות קשות בין החברה לבין הלקוחות. עוד טענה החברה, כי עובדת לשעבר מעלה בכספיה ב-3.2 מיליון שקל. החובות לספקים ונותני שירותים הסתכמו בסוף 2019 ב-20 מיליון שקל, כך שהם יותר מאשר הוכפלו בתוך שנה וחצי. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד יניב הרינג.
|
תאריך:
|
20/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
20/07/2021
|
|
איתמר לוין, יצחק דנון
|
קבלן הנאשם בפרשת נתיבי ישראל מציע הסדר נושים
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, גזרה (יום ג', 20.7.21) על אלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, שנתיים מאסר בשל עבירות שוחד. ברנט אימצה את הסדר הטיעון בין הפרקליטות לבין ויז'ניצר, והטילה עליו קנס בסך 850,000 שקל. היא גם אישרה לפרסם, כי המהנדס יואב סרנה היה עד מדינה.
|
|
|
סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, מאיר תורג'מן, מואשם בקבלת שוחד; משה הבא, יזם נדל"ן ולשעבר יו"ר בזק, מואשם במתן שוחד ובשיבוש מהלכי משפט. כתב האישום נגדם הוגש (יום ה', 10.6.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
|
|
|
אחד החשדות שעולים מפרשיית השחיתות שבה מעורב מוטי בבצ'יק, עוזרו של השר יעקב ליצמן בכהונתו במשרד הבריאות שנחשפה (יום א', 6.6.21), נוגע בניסיון לשחד את בבצ'יק לצורך הסרת סימונים אדומים המעידים על רמות גבוהות של סוכר, מלח או שומן רווי, ממוצרים של חברת תנובה. זאת, בשל החשש שהמכירות של המוצרים הללו יירדו בעקבות הסימון השלילי.
|
|
|
הסדר טיעון בין הפרקליטות לבין אלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר. ויז'ניצר הודה והורשע (יום ה', 3.6.21) בבקשת שוחד מהמהנדס יואב סרנה, והצדדים יבקשו להטיל עליו שנתיים מאסר בפועל וקנס של 850,000 שקל. במסגרת ההסדר נמחק האישום המרכזי בכתב האישום המקורי, שהוגש במארס 2019, לפיו ויז'ניצר קיבל שוחד מיהודה בוזגלו, בעליה של חברת ביבי כבישים. כמו-כן, האישום בנוגע ליחסיו של ויז'ניצר עם סרנה הוחלף מקבלת שוחד לבקשת שוחד. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, קבעה שהטיעונים לעונש יישמעו בחודש הבא.
|
|
|
שר השיכון ומי שהיה שר הבריאות, יעקב ליצמן, זומן לשימוע בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. כך הודיעה (יום ה', 27.5.21) פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). ההחלטה הסופית תתקבל בידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. לדברי משרד המשפטים, מדובר בשתי פרשות בהן ניצל לכאורה ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הופקד כסגן שר הבריאות דאז.
|
|
|
|