היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סבור שלא דבק קלון במעשיו של ח"כ חיים כץ - וכך גם צפויה לקבוע נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון. המשמעות היא, שכץ ימשיך לכהן ולא יחולו עליו מגבלות בהתמודדות לכנסת ובמינוי לשר. כץ הודה והורשע (יום ב', 27.12.21) בעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים בשל יחסיו עם איש שוק ההון מוטי בן-ארי, כאשר במקביל קידם הצעת חוק שבין היתר סייעה לאינטרסים של בן-ארי (ראו קישור משמאל).

סגנית מנהלת מחלקת ניירות בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), חנה קורין, אמרה בדיון, כי המגעים להסדר טיעון החלו לאחר שהכנסת סירבה להסיר את חסינותו של כץ בנימוק שפעל במסגרת תפקידו הפרלמנטרי. הפרקליטות הגיעה למסקנה, גם בעקבות טענות נוספות שהעלו פרקליטיו של כץ לאחר השימוע, כי מדובר בעבירה קלה שבוצעה בשנת 2010, חלף זמן רב ותיתכן טענת התיישנות, מדובר בתחום רגיש של פעילות חבר כנסת כמחוקק והתגלו קשיים ראייתיים.

בנושא הקלון אמרה קורין, כי הוא נגזר תמיד מנסיבות העבירה ויש לנהוג בו זהירות יתרה כאשר מדובר בנבחר ציבור. במקרה זה, הפסול במעשיו של כץ היה בכך שעירב את בן-ארי בעבודת החקיקה בלא לחשוף את הקשר ביניהם ואת האינטרסים של בן-ארי, כאשר במקביל החקיקה עצמה הייתה לטובת הציבור. קיים תחום לא-ברור של קידום עניינים בידי חברי כנסת כאשר יש להם עניין בהם, הוסיפה קורין, וגם זהו שיקול להימנע מקלון. רוב המקרים בהם נקבע קלון היה בשל עבירה של מרמה והפרת אמונים, וכאמור כץ לא הורשע בעבירה זו - ציינה.

כץ אמר: "עשיתי את זה [התיקון לחוק] כי חשבתי שזה נכון. באתי בידיים נקיות לכנסת, והתקווה שלי שאצא משם בידיים נקיות. הודיתי בלב לא קל, אך יחד עם זה התהליך זה העונש, כי אני עברתי תהליך לא פשוט. הכפשת שמי, לפעמים חשבתי שזה לא מגיע לי, עם זאת, נעשה מה שנעשה. אני מקווה שפה יהיה הסוף לסבלי. שאוכל ללכת לישון בשקט ורגוע ולהמשיך בכמה זמן שנשאר לי ולעשות מה שניתן לתרום". הצדדים ביקשו להטיל על כץ קנס בסך 75,300 שקל - המירבי בנסיבות העניין - ומאסר על תנאי. רון תמסור את גזר הדין ב-7.2.22. את כץ מייצגים עוה"ד נוית נגב ותובל בוך.