שדות ים נגד דרישת קרן קיסריה לפנות מאות דונמים

קיבוץ שדות ים טוען, כי קרן קיסריה והחברה לפיתוח קיסריה - המשותפות למדינה ולמשפחת רוטשילד - מנסות לנשל אותו מ-1,600 דונם שהוא חוכר מהן. הקיבוץ מבקש (20.9.22) מבית המשפט המחוזי בחיפה לקבוע, כי יש לו לזכות לחכור קרקעות אלו ל-49 שנים נוספות - בדומה ל-2,000 הדונמים אותם הוא חוכר מרשות מקרקעי ישראל.

שדות ים עלה על הקרקע בקיסריה בשנת 1940 ולדבריו הוא מתפרנס מתיירות, חקלאות, אירוח ותעשיה, ונהנה מגידול דמוגרפי מרשים. בקרקעות שבמחלוקת נמצאים מוזאון חנה סנש (שהייתה בת הקיבוץ), בתי המגורים, מבני ציבור, חדר אוכל ומבני משק. קרקעות אלו שייכות גם הן לרמ"י, המחכירה אותן לקרן קיסריה ולחברה לפיתוח - והללו מחכירות אותן לקיבוץ. הסכם החכירה המקורי נחתם בשנת 1964 ובשנת 2002 חודש ל-35 שנים נוספות - ולא ל-49 שנים כמקובל בקרקעות רמ"י.

לדברי הקיבוץ, הסכם החכירה עליו חתם השנה עם רמ"י קובע, כי כל כללי הרשות החלים על קיבוצים יחולו על שדות ים - לרבות הקרקעות שהוא חוכר מהקרן והחברה. למרות זאת, הוא טוען, השתיים מסרבות להחיל כללים אלו ואף דורשות ממנו לפנות 700 דונם בתוך חמש שנים (וחלקם כבר בתוך שנתיים), המשמשים לגידול אננס ובננות. זאת, בהתבסס על תוכנית המתאר של קיסריה ואשר חלה גם על אדמות אלו - אך הקיבוץ טוען שהייעוד החקלאי של חלק ניכר מהן לא שונה במסגרת התוכנית. רמ"י נוהגת לדרוש לסיים את החכירה רק כאשר יש לה צורך מיידי למכור את הקרקעות - מה שאיננו המצב כאן.

שדות ים אומר כי הקרן והחברה גם אינן מוכנות לשלם לו פיצויים כפי שנוהגת לעשות רמ"י. הן גם מסרבות להכיר באופציה הקנויה לכל קיבוץ להאריך את הסכם החכירה, וכך עלול להיווצר מצב בו בשנת 2037 ידרשו ממנו לפנות את כל הקרקעות שהוא חוכר מהן (כאמור, כולל בתי המגורים) - בעוד הוא ממשיך לחכור מרמ"י את יתר הקרקעות. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד שי גרנות ויהודה אילוק, וטרם הוגש כתב הגנה.