בתיהמ"ש אפשרו לרוצח למשוך שמונה שנים

בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט העליון אפשרו לשמואל דטיאשוילי למשוך שמונה שנים את ההליך נגדו, לאחר שרצח בספטמבר 2014 את פרודתו, טלי רוקח. דטיאשוילי החליף שוב ושוב את סניגוריו ובצורה שיטתית לא עמד במועדים שקצבו בתי המשפט - והללו נתנו לא עוד ועוד ארכות ודחיות. כך מעלה (2.10.22) פסק דינו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, אשר דחה את ערעורו של דטיאשוילי על הרשעתו ועל מאסר העולם שנגזר עליו.

דטישאוילי ורוקח היו נשואים מאז 1991, ומאז 2011 ניהלו הליך גירושין ממושך. דטיאשוילי רצח את רוקח ב-50 דקירות סכין, כחודש לאחר ששוחרר בערבות בעקבות תלונתה על איומיו ונאסר עליו להתקרב לביתה. הוא הכחיש את האישום נגדו וטען שהמנוחה נדקרה מעצמה כאשר ניסתה להיחלץ ממנו בעת עימות פיזי קשה, אך בית המשפט המחוזי (השופטים רפי כרמל, כרמי מוסק ושירלי רנר) קבע שגרסתו שקרית ושהוא התכוון מראש לרצוח את רוקח.

אלרון עומד בהרחבה על התנהגותו הדיונית של דטיאשוילי, שכאמור התאפשרה לו בשל הסבלנות העצומה שהפגינו כלפיו שני בתי המשפט. תשובתו לכתב האישום הוגשה רק בינואר 2015, בשל חילופי סניגורים מרובים, ונאמר בה שרוקח "איבדה את חייה על-ידי הנאשם" - אך דטיאשוילי הגיש מכתב בכתב-ידו ובו ביקש למחוק הצהרה זו. הוא טען שכתב האישום "מופרך ומגמתי" ובמהלך שלב ההוכחות החליף חמישה סניגורים. לבסוף סירב המחוזי לשחרר את הסניגוריה הציבורית מן הייצוג, נתן לדטיאשוילי 15 חודשים לצורכי ההגנה, אך הלה נמנע מהבאת עדים וראיות. המחוזי העניק לו ארכות נוספות, ואפשר לו להגיש סיכומים בעל-פה באמצעות סניגוריו או בעצמו.

בפסק הדין ציין המחוזי, בלשונו של אלרון, "כי עסקינן במערער 'מתוחכם ומניפולטיבי' אשר מבין היטב את השלכות התנהלותו, הנובעת משיקולים מחושבים השמורים עמו. עוד צוין, כי במסגרת ההליך המערער גילה יכולת התבטאות, הבנה ושליטה בפרטים, לצד התפרצויות והערות במהלך הדיונים ושימוש תכוף בניבולי פה חריפים בהתייחס למנוחה, בני משפחתה, פרקליטי הצדדים, ואף כלפי מותב בית המשפט, עד אשר בית המשפט נאלץ להורות על הרחקתו מאולם הדיונים". News1 מציין, כי דטיאשוילי לא טען לחוסר שפיות או לאי כשירות לעמוד לדין.

פסק הדין וגזר הדין במחוזי ניתנו התנהגות באוקטובר ודצמבר 2018 - ארבע שנים לאחר הרצח. דטיאשוילי ערער לעליון והמשיך ליהנות מאורך רוח מופלג. הוא הגיש בעצמו את הודעת הערעור בינואר 2019, בכתב-יד וללא נימוקים. העליון דחה את בקשת הסניגוריה הציבורית לשחרר אותה מייצוגו, ובנובמבר 2019 הוקצבו לו ארבעה חודשים להגיש את נימוקי הערעור - אותם הורשה להגיש בעצמו. בסמוך למועד זה קיבל דטיאשוילי ארכה להגישם, הובהר שלא יינתנו ארכות נוספות - אך בפועל ניתנו עשר כאלה מאז מרס 2020, תוך שהדיון נדחה שוב ושוב.

"מאסר עולם בלי ערעור - קשה לנו"

לבסוף קיבל דטיאשוילי שנה להגשת הנימוקים, לא עשה זאת ובאוגוסט 2021 קבע בית המשפט (השופט ניל הנדל), כי עליו "להגיש אפוא הודעה לבית המשפט, ובה להציג תקופה קונקרטית וריאלית שבסופה יוכל להגיש את נימוקי הערעור". דטיאשוילי לא עשה זאת, קיבל ארכה נוספת וגם בה לא עמד. באוקטובר 2021 ביקש דטיאשוילי ארכה של שנתיים, אך נקבע שעליו להגיש את הנימוקים עד אפריל השנה. אלא שבחודש מרס הוא קיבל עוד ארכה - והפעם לחודש יוני. רק בדיון שהתקיים באותו חודש, ולאחר שהשופטים הפצירו בו להסכים לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית אך הוא סירב, הם שחררו את הסניגוריה מן הייצוג.

באותו דיון טען דטיאשוילי ששירות בתי הסוהר מנע ממנו לעמוד במועדים שנקבעו, והוא קיבל שבועיים נוספים להגשת הנימוקים תוך אזהרה שערעורו יימחק אם לא יעשה זאת. למרות שהנימוקים לא הוגשו, ולאחר שהפרקליטות ציינה שבני משפחתה של רוקח "משתוקקים ליום בו יוכלו להותיר את ההליך המשפטי מאחוריהם", התקיים הדיון בערעור באוגוסט השנה והשופטים אלרון, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר אפשרו לו לטעון בעל-פה במשך חמש שעות. הם גם העניקו לו שלושה שבועות להגשת נימוקים בכתב - ושוב הוא לא עשה זאת. רק בשלב זה קבע אלרון, כי "גם לסבלנות המופלגת אשר בית משפט זה גילה כלפי המערער במרוצת השנים יש לשים סוף" וכאמור הוא דחה את הערעור.

בשולי פסק הדין מציין אלרון: "בית משפט זה נהג כלפי המערער בכבוד ובנימוס, כפי שהוא נוהג כלפי כל בעל דין אחר הבא בשעריו. אולם, בית המשפט לא זכה ליחס דומה מצידו של המערער. המערער פנה בזלזול ובוטות אל שופטי ההרכב, בהטיחו דברי בלע כלפי המותב - בערכאה זו ובערכאה הדיונית; השמיץ, עלב וגידף את באת-כוח המשיבה; התפרץ לדברי באת-כוח המשיבה ודברי שופטי ההרכב; ואף נהג בחוסר רגישות משווע כלפי משפחת המנוחה שנכחו בדיון. אין לי אלא לציין את אורך רוחה של הפרקליטה, אשר נהגה במקצועיות תחת מתקפותיו של המערער כלפיה.

"כמו-כן, במידה מסוימת האיפוק שבית משפט זה הפגין במהלך השנים כלפי המערער במישור הדיוני, הִקשה על משפחת המנוחה אשר ביקשה לשים, ככל שניתן, את האירוע הנורא מאחוריה. כפי שלמדנו מהתגובות שהוגשו לבקשות הארכה השונות ומדברי נציגת המשפחה בדיון בערעור, המשפחה התקשתה לעשות כן ללא הכרעה בערעור. איני מקל ראש כלל ועיקר בפגיעה שנגרמה למשפחה מכך, אולם האפשרות כי המערער ימשיך לרצות עונש של מאסר עולם מבלי שהערעור ידון לגופו - קשתה עלינו. מכאן האיפוק והסבלנות החריגים שהופגנו כלפי המערער. כפי שמשפחת המנוחה גילתה אצילות נפש ראויה להערכה במהלך הדיון בערעור, אין לי אלא לקוות כי תוכל להבין גם את השיקולים שעמדו לנגד עיניו של בית המשפט בהיבט זה, על מותביו השונים שקדמו למותב זה". את הפרקליטות ייצגה עו"ד שרית משגב, ואת משפחתה של רוקח - עו"ד ורד אנוך.