לימור אלמליח-מרון, שהייתה השפית הפרטית של
ארנון מילצ'ן ו
ג'יימס פאקר, אומרת שבני משפחת נתניהו היו נוטלים עימם שאריות מזון לאחר שהתארחו בביתו של פאקר. אלמליח-מרון העידה (7.11.22) בתיק 1000.
לדברי אלמליח-מרון, בני הזוג נתניהו הגיעו לביתו של מילצ'ן לפחות לארוחה אחת בכל ביקור שלו בארץ. היו אלו ארוחות גדולות במיוחד וארוכות במיוחד, על-פי דרישתה של
שרה נתניהו. ארוחות קבועות (לעיתים בהשתתפותו של
יאיר נתניהו) התקיימו גם בביתו של פאקר בעת ביקוריו בארץ; להערכתה מדובר ב-15-10 ארוחות, ופאקר הנחה אותה להכין אותן על-פי בקשותיהם של בני הזוג. לעיתים אף אכלו נתניהו בביתו של פאקר בהעדרו, הוסיפה אלמליח-מרון.
הארוחות בביתו של פאקר לא היו שגרתיות, המשיכה אלמליח-מרון, כי "הייתי צריכה להיערך לכמויות הרבה יותר גדולות של הכל. גם כי קיבלתי הנחיה לארוז אחר כך הכל הביתה, גם כי השעות היו מאוד ארוכות וגם כי הייתה דרישה של כל אחד מהם למשהו אחר". היא הוסיפה, כי היו שני מקרים בהם בישלה ארוחות בבית פאקר והן הועברו לבית נתניהו הסמוך.
בחקירה הנגדית אמרה אלמליח-מרון, כי ראתה ארגזי שמפניות מובלים למכוניתם של נתניהו וראית קופסאות סיגרים מוכנות עבורם. לטענתה, יאיר נתניהו ביקר פעמים רבות בדירתו של פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב, לרוב כאשר פאקר לא היה בדירה. אלמליח-מרון שבה ואמרה כי מספר פעמים בישלה גם במעון ראש הממשלה כאשר התארחו שם מילצ'ן ופאקר, לעיתים עם בנות זוגם.
נשען על הזיכרון
בהמשך הדיון העיד יעקב (קוקי) גרשוני, שהיה הבעלים של חנות הסיגרים "קבינט" בה נרכשו סיגרים רבים עבור נתניהו. הוא סיפר, כי הקנייה הראשונה של הדס קליין בחנות הייתה בהיקף חריג של 10,000 שקל, ולאחר מכן היא ביצעה קניות משמעותיות בכל חודש עד חודש וחצי במשך שנתיים.
הרכישות היו של סיגרים יוקרתיים במיוחד (אלפי שקלים לכל רכישה), וגרשוני הסתקרן ושאל למי הם מיועדים. קליין השיבה שהם עבור בעלה, אם כי גרשוני לא השתכנע משום שראה שאין לה ידע בתחום. גרשוני ציין, כי היה מעניק לקליין הטבה בדמות סיגרים זולים מתוצרת עצמית, במקום לתת לה הנחות על קניות משמעותיות אלו.
גרשוני אישר, כולל בתשובה לשאלות השופט משה בר-עם, כי הוא נשען על זכרונו בנוגע לכמויות הסיגרים ולהיקפים הכספיים. הוא שב וטען, כי קליין ביצעה רכישות בהיקפים של 10,000-8,000 שקל כוח אחת. עוד אמר כי בחקירתו במשטרה לא הוצגו לו חשבוניות, תעודות משלוח וסרטי קופה; לדבריו, הנהלת החשבונות של החנות כללה סיכום יומי של המכירות ולא ניתן לדעת מתוכה מי שלם כמה ותמורת מה. ההגנה טענה, כי התיעוד הכספי מן החנות מלמד על היקפי רכישות נמוכים בהרבה.
עוד טענה ההגנה, כי היה תיאום עדויות בין קליין, גרשוני ונהגם של מילצ'ן ופאקר, יונתן חסון, וזאת כאשר בדיעבד התברר להם שעדויותיהם הקודמות אינן תואמות את התיעוד בנוגע להיקפי הרכישות ומחירו של כל סיגר. גרשוני דחה זאת מכל וכל ואמר שלא דיבר על החקירה עם איש מבין העדים האחרים.
