כשבעה חודשים חלפו מאז פרש השופט ניל הנדל, בהגיעו לגיל שׂיבה, ואני טרם הסתגלתי להעדרו. בשנותינו המשותפות בבית המשפט העליון, כל אימת שרציתי עצה טובה, ניגשתי ללשכתו וקיבלתי את מבוקשי בפנים מאירות ובשפע רב. אני, צר עולמי כמידותיו של התיק שעל הפרק, והוא - נינוח, רחב אופקים, מספר חידוש, מתעניין במשפחה, ורק אז דעתו מתפנה ללבן סוגיה משפטית כזו או אחרת. איש חכם ונבון, חבר יקר.
