הסניגוריה הציבורית מבקשת מבג"ץ לקבוע (5.12.22), כי המשטרה אינה רשאית לבצע חיפוש בטלפון סלולרי ללא צו שיפוטי, גם אם בעליו מסכים לכך. לדבריה, מדובר ב"הגנה על זכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה".
העתירה תוקפת את הנחיית פרקליט המדינה ונוהל חטיבת החקירות, אשר לדברי הסניגוריה "ניצבים בניגוד לקביעתו החד-משמעית של המחוקק". לדבריה, "מדובר בסוגיה הנוגעת לזכויות חוקתיות של אלפי נחקרים מדי שנה, ואף לזכויותיהם של מאות אלפי צדדים שלישיים שפרטיותם נפגעת אגב חיפושים אלה".
הסניגוריה מצטטת את פקודת סדר הדין הפלילי, הקובעת שחיפוש במחשב לא ייערך "אלא על-פי צו של שופט". למרות זאת, היא טוענת, הנחיית פרקליט המדינה קובעת ש"יכול להתבצע חיפוש בחומרי מחשב על בסיס הסכמה מדעת של הנחפש, אף אם לא ניתן צו חדירה לחומר מחשב". ההנחיה מתיימרת להתבסס על פסק דין של בית המשפט העליון, אך לדבריה היא איננה מסבירה מהי התשתית המשפטית המאפשרת זאת.
הסניגוריה מזכירה את פסק דינו של בית המשפט העליון (בהרכב מורחב) בנוגע לחיפוש בטלפונים של
עופר גולן ויונתן אוריך, בו עמדה הנשיאה
אסתר חיות על הפגיעה הקשה בפרטיות הנגרמת בעת חיפוש בטלפון סלולרי, לנוכח הכמות העצומה של מידע האגורה בו. היא מציינת, כי מדובר בפגיעה קשה גם בפרטיותם של צדדים שלישיים, אשר עמדו בקשר עם בעלי המכשיר. חיות גם פרסמה הנחיות לשופטים בנוגע לאופן בו עליהם לבחון בקשות לחיפוש בטלפון סלולרי.
על-פי העתירה, "ספק רב אם בעל המכשיר יכול לוותר על זכותם לפרטיות של צדדים שלישיים, אשר העבירו אליו את המידע מתוך הנחה כי המידע לא ייחשף לעיניו של גורם חיצוני כלשהו - וספק רב אם בשלב החקירה, כאשר החוקרים מבקשים מהנחקר לבצע חיפוש בטלפון הנייד, דעתו כלל נתונה לפרטיותם של אותם צדדים שלישיים. מטבע הדברים, הגורם היחיד שיכול לדאוג לזכותם לפרטיות של הצדדים השלישיים הוא בית משפט הדן בבקשה להוצאת צו חיפוש".
עוד אומרת הסניגוריה, כי ספק רב האם ניתן להגדיר את הסכמתו של הנחקר כהסכמה מדעת, שכן היא מתבקשת כאשר הוא מצוי בחקירה, לעיתים עצור ולעיתים אזוק. לדבריה, נסיונה גם מלמד אותה שבמקרים רבים כלל לא מתקבלת הסכמתו בכתב כפי שקובע נוהל פרקליט המדינה. לבסוף מציינת הסניגוריה, כי פנתה במשך שנה וחצי ליועץ המשפטי לממשלה דאז,
אביחי מנדלבליט, ולפרקליט המדינה, עמית איסמן - אך לא קיבלה מענה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד יגאל בלפור וגיל שפירא.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
