חברה מונופוליסטית-בפועל בתחום מיכלי המשקה באה במקומו של תאגיד אל"ה, אשר סיים את פעילותו בסוף 2022. כך טוען (4.1.23) מרק מלייב, האוסף 110 מיליון מיכלים בשנה, בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת סייקל כלכלה מעגלית למיכלי משקה והחברה לייצור משקאות קלים (זכיינית קוקה-קולה) המחזיקה ב-20% ממניותיה.
על-פי התביעה, סייקל מצויה בשליטת משפטת קורטוב, שהייתה בעלת השליטה בחברת ק.מ.מ מפעלי מיחזור (41.5%); חברת GES שבשליטת קרן התשתיות והאנרגיה ג'נריישן קפיטל (בעלת השליטה הנוכחית בק.מ.מ, 13.5%); חברת חומרי הגלם עמנואל שלם (25%); והחברה המרכזית. מלייב אומר שהוא אוסף מיכלי משקה מזה 18 שנים "באמצעות קבלני משנה שהינם ברובם אנשים קשי יום".
תאגיד אל"ה הוקם בשנת 2001 בידי החברה המרכזית, טמפו, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן, כמלכ"ר שתפקידו לסייע לחברות לעמוד בחובת איסוף המיכלים על-פי חוק הפיקדון. החוק מחייב את היצרנים לאסוף כמות מינינלית של מיכלים מדי שנה, להחזיר את דמי הפיקדון (כיום - 30 אגורות למיכל) לצרכנים ולמחזר את המיכלים. הוא אומנם אסף 25 מיליארד מיכלים ב-21 שנות קיומו, אך לא עמד ביעדים וכאמור נסגר בסוף 2022.
מלייב טוען, כי סייקל נכנסה לנעליו של אל"ה אך מבלי להודות בכך. היא חתמה על רשתות שיווק ואספנים המהווים 70% משוק איסוף המיכלים; היא פועלת מן האתרים באשדוד ובדשנים ששימשו את אל"ה, לצד אתר נוסף; בכירים בתאגיד אל"ה עברו לסייקל; והיא עובדת עם חברות ההובלה שעבדו עם אל"ה. לכן, טוען מלייב, סייקל היא למעשה מונופול וככזו יש להתייחס אליה. לדבריו, סייקל כבר ניצלה את כוחה כדי להטיל עליו מגבלות שלמעשה יחסלו את פעילותו: היא מוכנה לקבל ממנו רק 45 מיליון מיכלים בשנה, מעשר נקודות איסוף (לעומת 25) ולשלם רק 25 אגורות לכל אחד. לטענתו, סייקל פוגעת בצורה דומה באספנים אחרים.
מלייב מבקש מבית המשפט לקבוע שחברת סייקל היא מונופול, מפרה את חוק הפיקדון, להורות לה להפסיק לנצל לרעה את מעמדה ולבטל מה שלטענתו מהווים סעיפים מפקחים בחוזה האחיד בין סייקל לבין האספנים. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גלעד סער. לתביעה מצורף מכתב בא-כוחה של סייקל, עו"ד
מוטי ארד, בו נאמר שהחברה לא נכנסה לנעליו של אל"ה, היא פועלת למטרת רווח ואינה גוף דו-מהותי, החוזה עימו אינו אחיד והיא אינה חייבת לקבל ממנו כמות כלשהי של מיכלים.