חברת תהל מהנדסים יועצים, החברה העיקרית בקבוצת תהל שבשליטת קרדן NV, מבקשת (16.1.23) מבית המשפט המחוזי מרכז להקפיא לחודשיים את ההליכים נגדה כדי לאפשר לה למכור את פעילותה. החברה מדווחת על חובות של 400 מיליון שקל ועל כוונתה להתחיל בהליך לפיטורי חלק משמעותי מ-290 עובדיה.
תהל פעלה עשרות שנים כחברה ממשלתית (תכנון המים לישראל) ועסקה במפעלי מים בארץ ובחו"ל. היא הופרטה בשנת 1995 וכאמור כיום היא בשליטת קרדן ההולנדית - לה אין גרעין שליטה; בעלי המניות העיקריים בה הם משקיעים מוסדיים (קופות הגמל של הפניקס עם 9.7%, קרנות הנאמנות וקופות הגמל של מגדל וכלל עם 5% כל אחת ופוליסות משתתפות ברווחים של מגדל עם 4.4%). קרדן עצמה מצויה בקשיים ניכרים ואינה מסוגלת להזרים כספים לקבוצת תהל, נאמר בבקשה.
על-פי הבקשה, תהל מקימה בהודו פרויקטים בהיקף של 120 מיליון דולר; פרויקט ברוסיה ב-58 מיליון דולר, אשר נפגע מן העיצומים על המדינה; פרויקטים באוקראינה ב-63 מיליון דולר שנעצרו בשל המלחמה; ופרויקטים בקזחסטן ב-37 מיליון דולר. הפעילותה העיקרית של תהל בישראל היא בחטיבת ההנדסה, המעסיקה 56 עובדים ולה צבר הזמנות של 76 מיליון דולר (עבור מקורות, נתיבי ישראל, רשות המים, תאגידי מים עירוניים ועוד) - אך זוהי חטיבה מפסידה ולא צפוי שתהפוך לרווחית. בישראל עוסקת החברה גם בתכנון משק הגז הטבעי ובהפעלת מטמונת פסולת.
תהל מדווחת על חובות בסך 114 מיליון דולר לבנקים: 62 מיליון דולר ל
בנק הפועלים, 26 מיליון דולר ל
בנק לאומי, 20 מיליון דולר לבנק מזרחי-טפחות ו-6 מיליון דולר לבנק HSBC. החברה חייבת גם 4 מיליון שקל לרשויות המס ו-5 מיליון שקל לספקים. אם תפטר את כל עובדיה, יהיה עליה לשלם להם 14 מיליון שקל.
על הסיבות לקריסתה אומרת תהל, כי מזה שש שנים היא סובלת מתזרים מזומנים שלילי, בשנת 2019 הפסידה 37 מיליון אירו, מאז היא אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות והבנקים לא האריכו חלק ממסגרות האשראי שלה. הדבר גרם לצניחה ביכולתה להתמודד על פרויקטים חדשים, היא מבצעת רק פרויקטים קיימים, עובדים רבים פרשו וההון העצמי שלה מצומק (כלשונה). תהל מודה שהיא ביצעה פרויקטים שהסתיימו בהפסדים, החזיקה מאז 2018 מטה מנופח, הסכמים קיבוציים מ-2014 גרמו לעלויות שכר גבוהות וקרדן אינה מסוגלת לסייע לה.
כדי להתמודד עם המשבר, ממשיכה תהל, היא סיימה את העסקתם של מאות עובדים - אך גם היו לה חמישה מנכ"לים בארבע השנים האחרונות (כיום זהו
גיא אליאס, מנכ"ל קרדן). היא נקלעה למחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע למטמונת הפסולת שבבעלותה, ולא הצליחה להגיע להסכמה עם הבנקים על תוכנית הבראה.
הסכמים עם קבוצת גלבוע וקבוצת אלייד
בחודשים האחרונים ניסתה תהל למכור את השליטה בה או את נכסיה וקיבלה שש הצעות. הבולטות שבהן היו של חברת אלייד (67-55 מיליון שקל תמורת חלק מהנכסים) ושל שיכון ובינוי (88/53 מיליון שקל תמורת המטמנה). במקביל עצרה ממשלת גאנה פרעון הלוואה שקיבלה מהחברה (3 מיליון דולר לשנה) ומקורות הפחיתה משמעותית את ההזמנות ממנה. תהל אומרת שביקשה מהבנקים 4.5 מיליון שקל לפעילותה במשך שלושה חודשים עד למכירת הנכסים, אך הם דחו את הבקשה.
לדברי תהל, בימים האחרונים הושג הסכם עקרונית למכירת חטיבת ההנדסה לקבוצת גלבוע - חברת יזמות ובנייה בבעלות האחים ניר גלבוע וערן גלבוע הפועלת בצפון הארץ; אם העסקה (שהיקפה לא נמסר) תושלם, יוכלו חלק מעובדי החטיבה להשתלב בגלבוע. כמו-כן, הושג הסכם עקרוני למכירת המטמנה לקבוצת אלייד שבשליטת משפחת גוטווירט ואשר עוסקת בנדל"ן, תשתיות וייבוא רכב; המטמנה תימכר ב-55 מיליון שקל העשויים לגדול בתנאים מסוימים עד כדי 76 מיליון שקל.
תהל מציעה ש-95% מן התמורה ממכירות אלו יועברו לבנקים והשאר ליתר הנושים. התמורה ממכירת נכסים נוספים תועבר תחילה לפרעון החובות בדין קדימה (דהיינו לעובדים ולרשויות המס), ולאחר מכן יועברו 65% לבנקים ו-35% ליתר הנושים. היא מבקשת למנות את אברהם קמינסקי, המלווה אותה בשנים האחרונות, למנהל ההסדר. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד
אמיר ברטוב ושירלי וילנסקי.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
