בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, דחתה (14.2.23) שתי עתירות בנוגע לרפורמה המשפטית ולפעולותיו של בנימין נתניהו בעת הרכבת הממשלה. הראשונה נדחתה על הסף בשל היותה מוקדמת, והשנייה - משום שהפכה לתיאורטית ובשל התפתחויות שחלו אחריה. עם זאת, מפסק הדין בעתירה הראשונה עולה, כי בג"ץ ידון ברפורמה לאחר שתושלם - גם אם זו תבקש למנוע ממנו דיון שכזה.
את העתירה לעצירת הרפורמה הגישו תמי ארד ויובל ארד, אלמנתו ובתו של הטייס רון ארד; שר הביטחון לשעבר, משה יעלון; הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ; חתן פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן; יזם ההיי-טק דב מורן; הסופרת צרויה שלו; ועוד. הם ביקשו למנוע מהכנסת לקבוע בחוק שבג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד, בנימוק שלאחר החקיקה - סמכות זו תישלל ממנו ולכן יש לעצור אותה כבר כעת.
ברון מזכירה, כי בג"ץ אינו דן בחוקים לפני אישורם הסופי ומוסיפה: "הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעל הפרק עומד תיקון לחקיקת יסוד (להבדיל מחקיקה 'רגילה'), ועל אחת כמה וכמה משמדובר בחקיקת יסוד הנתונה במחלוקת ציבורית עזה וסוערת המטלטלת בימים אלה את החברה בישראל. אף על-פי שסמכויותיו של בית המשפט העליון עומדות במוקד זירת ההתכתשות, ויש שיאמרו שדווקא משום כך, עלינו לנקוט משנה זהירות שלא להסיג את גבולותיה הברורים של הביקורת השיפוטית.
"נכון לעת הזו, הזירה הפרלמנטרית היא הזירה שבה יש להכריע בסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק; וכמו בכל יוזמת חקיקה מטבע הדברים אין לדעת אם בסופו של יום היא תתקבל ובאיזה מתכונת. ביקורת שיפוטית חוקתית מעצם טיבה נעשית בדיעבד, וטענות העותרים שמורות להן ככל שיהא צורך בכך בעתיד". בכך רומז בג"ץ בצורה ברורה, כי ידון בעתירות נגד התיקונים לחוק יסוד השפיטה גם אם אחד מהם יקבע שאין לו סמכות לעשות זאת. השופטים נעם סולברג ויעל וילנר הסכימו עם ברון. את העותרים ייצגו עוה"ד רון ברקמן, אופיר בלום ושירה דונביץ. נדחתה עתירה לפסילת המו"מ הקואליציוני
בעתירה השנייה ביקשו שבעה עותרים בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, לשעבר אוניברסיטת בן-גוריון, לקבוע שנתניהו פועל בניגוד עניינים בנושאים המשפטיים במו"מ להקמת הממשלה, וזאת בשל משפטו הפלילי ומאחר שהסדר ניגוד העניינים שנקבע עימו לפני שלוש שנים אינו חל עליו בהיותו חבר כנסת מן השורה. בג"ץ לא הוציא צו ביניים ותשובותיהם של נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הוגשו לאחר הקמת הממשלה. מיארה טענה שהעתירה שוב אינה אקטואלית ושהיא פועלת להסדר ניגוד עניינים מחודש, ונתניהו הסכים עם תגובתה [היה זה לפני שמיארה הודיעה לנתניהו שאסור לו לעסוק ברפורמה ונתניהו דחה את עמדתה].
העותרים ביקשו לקבוע בדיעבד שפעולותיו של נתניהו בעת הרכבת הממשלה היו בלתי חוקיות ולהורות למיארה לקבוע מיידית הסדר ניגוד עניינים מעודכן. אולם, ברון אומרת שמדובר למעשה בשינוי משמעותי של העתירה - ולכן יש להגיש עתירה נפרדת. זאת ועוד: נושא ניגוד העניינים כבר מצוי על שולחן בג"ץ בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון. לגבי פסילת פעולותיו של נתניהו אומרת ברון:
"העותרים מבקשים כי נצהיר ששורת החלטות שקיבל ח"כ נתניהו במהלך המשא-ומתן להרכבת הממשלה - החלטות שרק מקצתן מפורטות בעתירה - הן מנוגדות לחוק. זאת מבלי שהעתירה נותנת את הדעת למשמעות המעשית של מתן סעד כזה בנקודת הזמן הנוכחית, ומבלי שניתן בעתירה ובבקשות התיקון מענה כלשהו להשלכות האדירות שעשויות להיות למתן הסעד על המציאות בישראל. הדבר איננו מתקבל על הדעת, ועומד בניגוד להלכה שלפיה בית משפט זה אינו נוהג להעניק סעדים כלליים וגורפים". גם כאן הצטרפו וילנר וסולברג לדעתה של ברון. את העותרים ייצגה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, את מיארה ייצגו עוה"ד שרון רוטשנקר ורן רוזנברג, ואת נתניהו - עו"ד מיכאל ראבילו.
יש רוב נגד הקצב בו הממשלה מובילה את הרפורמה במתכונתה הנוכחית, אך מהצד השני רוב משמעותי שמאמין ותומך בצורך ברפורמה משמעותית במערכת המשפט ובהגבלת כוחו של בית המשפט העליון
הרצוג. קולו של הרוב הדומם [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
עם כל הכבוד למצב הביטחוני, שגם כן לא פשוט, הרי שהסיכוי היחיד למדינה להתפרק הוא השסע הגדול שיש בתוך העם ▪ לשום צד לא אכפת מהצד השני, לא לחילוניים מדתיים, לא לקואליציה מהאופוזיציה, לא לימניים משמלאניים ולא למזרחים מאשכזנים ולהפך
"והמלך אין כוחו אלא מן העם, שנבחר על-ידי העם, ויש לנו לאמר שהעם כולו, ועיקר עם ישראל הם היושבים בארץ ישראל כנ"ל, יש לו הסמכות של המלך בנוגע לענייני האומה"
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בתום הפגישה עם הנשיא: "אני מודה לנשיא על מאמצי התיווך ונרגש מנכונותו לעשות לילות כימים במטרה להגיע להסכמה רחבה על תיקון מערכת המשפט.
"כפי שאמרתי אתמול וכפי שהודעתי יחד עם השר לוין השבוע אני חוזר וקורא לבני גנץ וליאיר לפיד להגיע בהקדם להדברות ללא תנאים מוקדמים עד הקריאה הראשונה בניסיון להגיע להסכמה רחבה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש הערב גם עם ח״כ בני גנץ ועם ח"כ שמחה רוטמן, בנפרד. בפגישה, דנו במתווה הנשיא כפי שהוצג בנאומו לאומה. הרצוג חזר על קריאתו להידברות והגעה להסכמות רחבות ככל הניתן לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. מבית הנשיא לא נמסר מה הייתה תגובתו של גנץ, שמצידו הודיע מוקדם יותר השבוע כי הידברות תהיה רק אם מלאכת החקיקה תופסק.
הודיע כי ישיבת הוועדה מחר תתקיים כסדרה ▪ בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד חלקים ברפורמה ▪ בפגישה עם השר סמוטריץ', הביעו ראשי הבנקים הביעו את חששותיהם מהנזק העלול להיגרם לענף ולמדינה והפגישה הסתיימה בטונים צורמים
ישיבת ועדת החוקה בצהריים [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש הערב עם ראש האופוזיציה ויו"ר ראש עתיד ח"כ יאיר לפיד. בפגישה, דנו השניים במתווה הנשיא כפי שהוצג בנאומו לאומה.
הרצוג חזר על קריאתו להידברות והגעה להסכמות רחבות ככל הניתן לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. מבית הנשיא לא נמסר מה הייתה תשובת לפיד, שבימים האחרונים דרש עצירה מוחלטת של מלאכת החקיקה כתנאי מוקדם להידברות.
ח"כ ניסים ואטורי גילה בראיון לערוץ כנסת כי מחר הוא צפוי להפגש מחר עם נשיא המדינה, לבקשתו של יצחק הרצוג. הוא אמר כי כשם שהנשיא מבקש לעצור את החקיקה, אין סיבה שבמקביל לא יקרא הנשיא גם לעצירת ההפגנות נגד הרפורמה.
כאשר נשאל האם הוא מסכים למתווה הרצוג, השיב כי "יש חלקים שניתן לדבר עליהם, ויש חלקים שלא". הוא לא הסכים לפרט.
ח"כ אפרת רייטן התייחסה לניסיונות ההידברות בראיון לגל"צ: "אם החקיקה הייתה נעצרת - אין לי ספק שהיו הרבה שותפים לשיח אמיתי. אני באמת נמצאת במקום שבו אני רואה את ההתנגשות בין הרשויות, אף אחד לא יודע מה יהיה ביום שאחרי".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תוקף את מנהלי הבנקים בעקבות האזהרה שפרסמו מפני הרפורמה המשפטית. "חווינו על בשרנו לא פעם את הדורסנות - אם זה אוסלו ובגירוש מגוש-קטיף ואם זה 120 או 200 אלף מפגינים נגד הגירוש בשרשרת האנושית בגוש-קטיף - לא ראיתי את מנהלי הבנקים יוצאים ולא ראיתי אחרים שבאים באים לתמוך במחאה". הוא הוסיף כי הוא אינו רק מעריך את המפגינים שהגיעו אתמול מול הכנסת, אלא מעריץ אותם, כמי שנים הפגין נגד מדיניות הממשלה.
ועדת החוקה של הכנסת מתכנסת (יום ג', 14.2.23) לדיון נוסף על הרפורמה המשפטית. הפעם הדיון נוגע לפסילת חוקים רגילים בבית משפט. לפי ההצעה, חוק רגיל יוכל להיפסל בבג"ץ רק אם ההחלטה עברה פה אחד, בהרכב מלא של השופטים. ההצעה קובעת כי בג"ץ יוכל לפסול חוק "רק אם הוא סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד". עם תום הדיונים בפסילת חוקים רגילים, תדון הוועדה בחלקים שקשורים לפסקת ההתגברות ועילת הסבירות.
עתה, בשעה 17:47, בשובי מהפגנת המחאה מחממת הלב בירושלים הכמעט קפואה, מצאתי את הנאשם בפלילים בנימין נתניהו קורא אחרינו - "תפסיקו לדרדר לאנרכיה" - ואני רואה את הפחד באישוניו, שומע את הזעזוע הקל במיתרי קולו. כי הוא יודע היטב, ש-200,000 ישראליות וישראלים אשר התייצבו שעות ארוכות מול משכן הכנסת המאכלס גם מאחזי עיניים ועבריינים פליליים הם איום על תוכניתו לכונן בישראל דיקטטורה בעזרת מחוספסים פרלמנטריים כיריב לוין ושמחה רוטמן.
מעשה שהיה: בהודו הקולוניאלית הייתה מכה של נחשי קוברה ארסיים שזחלו ברחובות הערים. כדי לצמצם את הסכנה הגו השלטונות הבריטיים את הפתרון היצירתי בדמות פרס כספי למי שיביאו לרשויות קוברות מתות. המוני הודים עניים ופושטי יד נענו לאתגר והחלו לגדל נחשי קוברה בבתיהם כדי להרוג אותם ולקבל את הפרס. כשהבריטים עכלו לאן נושבת הרוח הם ביטלו את הפרס. להודים שנותרו עם הנחשים הארסיים לא הייתה ברירה אלא לשחררם לחופשי. התוצאה שהרחובות התמלאו מחדש בזוחלים המסוכנים.
כאשר אנו רואים את מי וכיצד ביבי מינה שרים וח"כ, וכיצד פיצל ביניהם את המשרדים, כנראה נאמן לשיטתו של "סכסך הפרד ומשול" אנו בהלם. חוששני שמשהו קרה לאיש הזה, שאינו דוגל באמת דווקא, ומפעיל מכונת רעל, אך היה תמיד חכם ונבון, לעתים לטוב ולרוב לרע. ממשלה זו אינה ממשלה שאדם חכם או נבון היה מרכיב.
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
