|
|
עלייה של 500 במספר מקבלי הבטחת הכנסה תוך פחות מ-20 שנה
|
|
|
|
מספר חודשי השהייה הממוצעתבמערכת הבטחת הכנסה בשנים 1991-2003
|
|
|
|
|
|
ועדת המכרזים הבינמשרדית המשותפת למשרד התמ"ת, למשרד האוצר, למוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה תפרסם מחר (ב', 24.5.04) מכרז בינלאומי להפעלת מרכזי תעסוקה להשבת מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה לשוק העבודה.
פרסום המכרז נעשה לנוכח חקיקה מיוחדת שנתקבלה בכנסת בחודש ינואר השנה, לפיה תערוך הממשלה, בסיוע תאגידים מומחים חוץ-ממשלתיים, תוכנית התנסות בהפעלת מרכזי תעסוקה.
[המסמך המלא של האוצר: ראו קישור]
הפעלת מרכזי התעסוקה האמורים תיערך כתוכנית התנסות לתקופה של שנתיים, בארבעה אזורים מוגדרים שייקבע שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה, בהסתמך על המלצות צוות מקצועי שהוקם לענין זה, בהם מתגוררים כ-14,000 משקי בית המתקיימים מגמלאות הבטחת הכנסה ומחויבים כיום בהתייצבות בלשכות שירות התעסוקה כתנאי לקבלת הגמלה.
לכשתעלה התוכנית יפה, בכוונת הממשלה ליישם אותה בעתיד כתוכנית של קבע בכל רחבי הארץ, תוך יישום הניסיון שייצבר בעת הפעלת תוכנית ההתנסות.
תוכנית מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה) - ויסקונסין נועדה לשנות את המגמה הרווחת מזה עשרות שנים של נשירה מעבודה תוך פיתוח תלות מתמשכת בגמלאות מתמשכות של המוסד לביטוח לאומי.
מידת הצלחת התוכנית תיבחן לפי קצב השינוי במספר מקבלי גמלאות מתמשכות ביחס לקצב גידול האוכלוסייה הכללית במדינת ישראל על פני שנים ובמידת שילובם בעבודה. בשלב הראשון, התוכנית תתמקד במקבלי הבטחת הכנסה שהינם דורשי עבודה.
מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, שעמד בראש צוות ההיגוי הממשלתי לגיבוש עקרונות תוכנית ההתנסות האמורה, ציין כי ההשקעה הממוצעת למשק בית המשתתף בתוכנית תהיה גבוהה וחסרת תקדים, ביחס להשקעות שנעשו באוכלוסיות אלו בעבר, ותסתכם בכ-20,000 ש"ח למשפחה.
התמורה לממשלה בגין השקעתה מוערכת בכ-20,000 ש"ח במהלך 3 השנים הראשונות. משרד האוצר הקצה לנושא סך של 80 מיליון ש"ח לשנתיים של הפעלת ההתנסות.
עוד ציין דינור, כי הוא סבור שהמכרז העומד להתפרסם יביא למפנה בכל הקשור להשמת מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה בעבודה, וכי הדבר יאפשר לייבא את הניסיון שנצבר בעולם בנושא לישראל, ובכך ישפר לאין ערוך את מצבם של מקבלי הגמלאות ויאפשר למגזר העסקי לתעל את יכולותיו גם לסיוע לאוכלוסיית מקבלי הגמלאות.
סגנית הממונה על התקציבים, יעל אנדורן, אמרה כי על-פי התוכנית יחויב כל מקבל או תובע גמלת הבטחת הכנסה באזור ההתנסות שייקבע, להתייצב במרכז ולהשקיע זמן ומאמץ בפעילויות שתוגדרנה בתוכנית אישית עליה יסוכם עם מנהל היעדים התעסוקתי של המרכז.
תוכנית זו תכלול חיפוש עבודה, הכשרה לעבודה, שירות למען הקהילה, התנסות בעבודה, עבודות מוגנות או נתמכות, השלמת השכלה, סדנאות שונות לסיוע ליציאה לעבודה וכיו"ב.
משך התוכנית ינוע בין 30 ל-40 שעות שבועיות. ועדת ערר תפעל לצד כל מרכז על-מנת להבטיח טיפול נאות בבחינת זכאות המשתתף לגמלה והתאמת התוכנית האישית ליכולותיו.
במרכזים שיוקמו יבחנו פקידי המוסד לביטוח לאומי את זכאותם הבסיסית של משתתפי התוכנית. המרכזים יפעלו כ"אשנב-כל" המספק את מכלול השירותים הנדרשים לפתרון בעיות הבלתי מועסקים והמעסיקים, כולל: שירותי הנחיה והכשרה, הכשרה ומעקב תוכניות תעסוקה, שירותי השגחה על ילדים, שירותי תחבורה, שירותי ייעוץ שונים מתחומי הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ייעוץ תעסוקתי, רפואה, שיקום, שירותים קהילתיים ושירותים פיננסיים.
העקרונות הכלכליים של המודל והמכרז אושרו ונתמכו על-ידי ועדה ציבורית בראשות יעקב גדיש - לשעבר הממונה על התקציבים, עו"ד תמר הקר - לשעבר היועצת המשפטית של משרד האוצר ומנהלת מחלקת החקיקה במשרד המשפטים ופרופ' יוסי תמיר - לשעבר מנכ"ל המוסד לבטוח לאומי.
מרכזי התעסוקה יופעלו בידי חברות ישראליות, שיוקמו במשותף בידי תאגידים בעלי ניסיון בהפעלת מרכזי תעסוקה דומים ברחבי העולם ובידי תאגידים ישראלים בעלי ניסיון עסקי מתאים.
עד עתה הביעו התעניינות עשרה תאגידים בינלאומיים והם הגיבו בחיוב לפנייה לקבלת מידע שהוציאה הממשלה ואף הופיעו בכנס ספקים מקדים שהתקיים בחודש ינואר 2004. בכנס השתתפו גם כ-60 גורמים ישראלים שהביעו התעניינות בנושא.
המרכזים אמורים להתחיל פעילותם במהלך הרבעון השני של שנת 2005.