בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
16 שנים לאחר שהממשלה הקימה את המועצה הלאומית לכלכלה - מעמדה וסמכויותיה לא עוגנו בחקיקה, למרות שהוחלט עם הקמתה לעשות זאת. בשנת 2013 הכין משרד ראש הממשלה הצעת חוק בנושא, אך היא לא קודמה. התוצאה היא, שאין לה סמכות חוקית לקבל מידע ולזמן בעלי תפקידים לדיונים, וגם לא נקבע כיצד ימונה העומד בראשה. כך מדווח (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
המועצה החלה לפעול במשרד ראש הממשלה בשנת 2006, ובראשה עמד היועץ הכלכלי לראש הממשלה. המועצה נועדה לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאים כלכליים, המסייע בקבלת החלטות בנושאים אלו בהתבסס על נתונים עדכניים, על ניתוחים מקצועיים ועל תכנון שיטתי ארוך טווח. תפקידי המועצה הם: לגבש יוזמות בעניין צעדי מדיניות לעידוד הצמיחה, בד-בבד עם צמצום הפערים הכלכליים; להכין חוות דעת בנושא הצעת תקציב המדינה ולהציע חלופות לפי הצורך; להכין חווֹת דעת מקצועיות לגבי הצעות החלטה בתחום הכלכלה; ולשמש מוקד העבודה המקצועית בתחום האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה.
אנגלמן מציין, כי בזמן ממשלת בנט-לפיד לא אויש תפקיד ראש המועצה, לאחר פרישתו של פרופ' אבי שמחון עם הקמתה של ממשלה זו (הוא חזר לתפקיד עם הקמת הממשלה הנוכחית). המועצה הייתה כפופה במישרין למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לצד אגף שעוסק בנושאים כלכליים במטה מנכ"ל המשרד. אי-איוש התפקיד הקשה על המועצה למלא את ייעודה - הגשת תוצרי פעילותה לראש הממשלה והטמעתם בקרב החוגים הרלוונטיים של מקבלי ההחלטות, מציין אנגלמן.
בשנת 2012 החליטה הממשלה למסד תהליכים כלל-ממשלתיים מעמיקים, מבוססי מחקר, לצורך התמודדות מבעוד מועד עם אתגרים ארוכי טווח במישור החברתי-כלכלי שבתחום אחריותם של משרדים שונים, ולהקים גופים לצורך מיסוד וביצוע של התהליכים האלה. ואולם פעולות של חלק מהגופים להשלמת התהליכים האלה הלכו ופחתו עם השנים.
חודש יוני 2015 היה המועד האחרון שבו המועצה לכלכלה והפורום לתכנון אסטרטגי הגישו לממשלה הערכת מצב אסטרטגית מלאה, וההערכה נדונה בממשלה. בשנים 2020 ו-2022 גובשו פעמיים הערכות מצב, אך משרד ראש הממשלה לא אישר למועצה להציגן לממשלה. הצוות לניהול אסטרטגיה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ובהשתתפות ראש המועצה לא פעל משנת 2017, ומיולי 2018 לא בוצע אחד מתפקידיו העיקריים - מעקב אחר החלטות ממשלה בנוגע להערכת המצב האסטרטגית.
במשך חמש שנים (2020-2016) בוצעו 99 פרויקטים שהמועצה הובילה ואף שימשה גורם מרכזי בגיבוש תוצריהם; במסגרת 36 מהפרויקטים האלה הוגשו הצעות החלטה לממשלה. אלא שפעילות המועצה הלכה והצטמצמה בשנים הבאות: ב-2018 היא עסקה ב-56 פרויקטים, וב-2021 - ב-36 בלבד. שיעור הפרויקטים הרלוונטיים בהם היה למועצה תפקיד מרכזי צנח במחצית ל-36% לפני שנתיים. משרד רה"מ השיב, כי הדבר נבע גם מריבוי הבחירות וממגיפת הקורונה בה עסקה המועצה.
במסגרת שלושה תהליכים לגיבוש תקציב המדינה (לשנים 2016-2015, לשנים 2018-2017 ולשנים 2022-2021) המועצה לא הכינה חוות דעת כנדרש - לא בנוגע למסגרת התקציב ולא בנוגע לנושאים המרכזיים בו; היא עסקה בסוגיות שוליות בלבד. הדבר הועלה בדוח מבקר המדינה משנת 2015, ושב והועלה בביקורת הנוכחית. לדברי המועצה ואגף התקציבים, הסיבה לכך היא לוח זמנים קצר לגיבוש הצעת התקציב, ובעקבות כך - הקצאת פרק זמן קצר מהנדרש למועצה לבחינת ההצעה. השנה הגישה המועצה חוות דעת בנוגע להצעת התקציב.
מח"ש נקטה פעולות ב-1.6% מהתיקים בהם הכריעה בשנת 2021; הליכים משמעתיים ננקטו מספר דומה; 5,200 תיקים הסתיימו בלא כלום ▪ מח"ש תלויה במידה רבה במשטרה לצורכי הכשרה, מודיעין וחקירות ▪ למשטרה אין קווים מנחים לטיפול המשמעתי והפיקודי ▪ אנגלמן: חובה להבטיח את עצמאות מח"ש
מבקר המדינה על מח''ש
אין מז"פ, הטכנולוגיה מיושנת [צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]
חוסר האכיפה החמיר לעומת הדוח הקודם ב-2019; אין שימוש של ממש בצווי סגירה מינהליים; ירידה בביקורים של נציגי המשרד להגנת הסביבה במפעלים; המשטרה הירוקה מתרכזת במפגעים ניכרים לעין
גופים רבים מפרים את חוק הביקורת הפנימית; גם הביקורות שמתקיימות נוטות להתמקד בנושאים צרים ▪ לרשות המבקרים עומדים פחות עובדים מהדרוש, ותנאי השכר מקשים לגייס אנשי מקצוע
קשיים בניהול ביקורת עצמאית [צילום: משה שי, פלאש 90]
המשרד להגנת הסביבה לא נקט אמצעי אכיפה כלשהם ב-60% מבין 3,700 המפגעים הסביבתיים המהותיים בשנים 2022-2018. אם היה טיפול כלשהו, הוא נעשה באמצעות הסדרה בלתי מוגדרת ובלתי אחידה. כך מוסר (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. המצב חמור במיוחד לנוכח העובדה, כי בשנת 2019 הצביע המבקר דאז, יוסף שפירא, על כך שאין אכיפה ב-49% מהמפגעים המהותיים - כך שלמרות הביקורת, המצב החמיר עוד יותר. 70% מכלל המפגעים אינם עוברים אכיפה - שוב עלייה של 11 נקודות לעומת הדוח הקודם.
בעשרות גופים ממשלתיים, כולל משרדי ממשלה ורשויות רבות חשיבות, אין מבקרים פנימיים. גופים אלו אומנם אמורים לקבל שירותי ביקורת פנימית מן המשרדים אליהם הם שייכים או ממשרד ראש הממשלה, אך בפועל כמעט שאין ביקורות כאלו - בניגוד לחוק הביקורת הפנימית. כך מגלה (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. 32 יחידות ממשלתיות מפרות את החוק ולא קיימו ביקורת פנימית במשך שש שנים, נאמר בדוח.
בשנים 2021-2017 הוגשו כתבי אישום ב-18% בלבד מבין 4,600 תיקי החקירה שפתחה המשטרה בגין פשיעה חקלאית. 3,700 תיקים נסגרו, ב-70% מהמקרים - בשל חוסר יכולת לזהות את העבריינים. בשנים 2020-2017 נתפסו גנבי צאן ב-11% בלבד מכלל הגניבות. נתונים אלו, אותם מפרסם (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממחישים היטב את כשלונה של המשטרה במאבק בפשיעה החקלאית, הגורמת נזקים במיליארדי שקלים לאורך השנים.
המרכז לגביית קנסות שברשות האכיפה והגבייה אינו ממלא כיאות את תפקידו לגבות פיצויים שנפסקו לטובת נפגעי עבירה. פיצויים אלו, הנפסקים בהליך הפלילי, מיועדים לסיוע דחוף לנפגעים - אך כשלונו של המרכז מוריד לטמיון מטרה זו. כך עולה (2.5.23) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
ממשלות נתניהו נכשלו בשנים 2021-2017 בתוכניות להרחבת בניית הדירות. היעדים שנקבעו במרס 2017 לא הוגשמו, תוכננו יותר מדי דירות בפריפריה ופחות מדי באיזורי הביקוש, ורשות מקרקעי ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה. כך מוסר (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
די בזה שאירן חושבת שישראל היא זו שעומדת מאחורי התקיפה כדי לייצר עבורה תמריץ להגיב התמריץ הזה קיים בקביעות אצל משטר האייתולות, שרואה בציונים את האויב הקטן
המשטרה והפרקליטות הפכו לציידות ראשים פוליטיות במקום שומרות החוק ויש להקים ועדת חקירה עצמאית לחשיפת התנהלות המשטרה והפרקליטות במשפט נתניהו. מכתב אזהרה נוקב לנשיא המדינה