|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שימוש אפסי בשירותים החכמים
|
|
|
המבקר: העומסים בלשכות האוכלוסין עוד יגדלו
|
|
סכנות ביטחוניות בשל מיליוני תעודות זהות ודרכונים ישנים, כמו גם פרצה משמעותית בביקורת הגבולות בנתב"ג ● לביטוח הלאומי אין מענה שוטף לאירועי אבטחת מידע ● המידע על מיליוני חייבים פתוח למאות עובדים במרכז לגביית קנסות
|
|
בשנים 2024-2023 יגדל עוד יותר העומס בלשכות מרשם האוכלוסין, שכן בתקופה זו יפוג תוקפן של 3.6 מיליון תעודות זהות. לכן, מספר הפניות ללשכות יזנק ב-75% ויגיע ל-350,000 בחודש. המענה של הרשות - הצבת עמדות לשירות עצמי - הוא חלקי בלבד: הוא אינו מתאים ל-3.9 מיליון התושבים שיש להם תעודות זהות ודרכונים ישנים, ולא לקטינים בעלי תעודות ביומטריות. כך מתריע (10.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשורה של דוחות בתחום הסייבר ומערכות המידע. העומסים הכבדים הנוכחיים בלשכות מרשם האוכלוסין נובעים מכך שבזמן הקורונה הצטבר פער של מיליון דרכונים שלא הונפקו. אנגלמן מציין לחיוב את הפעולות שנקטה הרשות, אך מציין שחלקן גורמות במקביל לעיכוב השלמת המעבר למאגר ביומטרי לאומי ולהקטנת פעולות האכיפה של הרשות בשל הסטת כוח אדם. עוד הוא מעיר, כי הרשות החלה ב-2018 לבחון רכש של מדפסות מתקדמות כדי להאיץ את קצב הנפקת הדרכונים הביומטריים, אך המהלך טרם הושלם. 45% מהישראלים מחזיקים בתעודות זהות ישנות - עשר שנים לאחר שהחל המעבר לתעודות החכמות ולאחר השקעה של 430 מיליון שקל. אנגלמן מתריע שלמצב זה יש "השלכות בהיבטים פליליים וביטחוניים"; בין היתר היו במחצית הראשונה של אשתקד 400 נסיונות להיכנס לארץ באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים. במקביל, 37% מן הדרכונים (2.9 מיליון במספר) עודם מן הסוג הישן. אנגלמן מצביע על מתאם בין מספר הפעמים שבהם אזרחים דיווחו על אובדן או גניבה של תעודות זהות חכמות וביקשו להנפיק תעודות חדשות, לבין הרישום הפלילי או המשטרתי של אזרחים אלו. בעשור האחרון 3,834 תושבים דיווחו על אובדן או גניבה של תעודת זהות חכמה שלוש פעמים ויותר, ו-70% מהם הם בעלי רישום. בקרב מי שהגיש בקשה כאמור שמונה פעמים או יותר, שיעור זה היה 100%. בשל חסמים, ובהם הצורך בקורא כרטיסים וזכירת הסיסמה, השימוש בתעודת הזהות החכמה לצורך אימות זהות וקבלת שירותים ממשלתיים דיגיטליים מצומצם הוא אפסי: פחות מ-1%. במצב זה לא הושגה אחת מהתכליות של המעבר לתעודת זהות חכמה - מתן שירותים מתקדמים לציבור תוך שימוש בה. רשות האוכלוסין היא הגוף היחיד המשתמש ברובד הביומטרי של התעודות לצוררך אימות זהות - ורק כאשר בעל התעודה מגיע ללשכותיה לקבלת שירות. יתר משרדי הממשלה והמשטרה אינם עושים שימוש כזה. אנגלמן מדווח, בלא לפרט, כי קיימת בנמל התעופה בן-גוריון "פרצה של ממש בביקורת הגבולות" העלולה לאפשר לגורמי פשיעה וטרור להיכנס לארץ. רשות האוכלוסין ערה לקיומה וקבעה נוהל שמטרתו לסתום אותה, אך היא אינה מיישמת אותו כיאות. מדובר בסיכון שהתממש, מדגיש אנגלמן, וברור שלא נתפסו כל מי שניצלו פרצה זו; אנשי משרדו בעצמם הצליחו לעשות זאת. במקביל, יש "פרצות ממשיות בכניסה של זרים", משום ששיטת העבודה בביקורת הגבולות בנתב"ג אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות מינהל ביקורת הגבולות. |
|
מערכת השוואה ביומטרית מיושנת
|
|
|
|
|
דרכונים ישנים בקצב מוגבר [מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
|
כאמור, מספר הדרכונים הישנים עודנו עומד על מיליונים, ורשות האוכלוסין ממשיכה להנפיק אותם (כדרכונים זמניים ואלו המונפקים בנציגויות ישראל בחו"ל) – ובקצב מוגבר. בשנים 2022-2017 שיעורם היה 10% מכלל הדרכונים החדשים, ובמחצית הראשונה של 2022 הוא עלה ל-17%. מצב זה "מגדיל את הסיכון שגורמים בלתי מורשים, ובהם גורמים פליליים וגורמי טרור, ינסו לצאת מהארץ ולהיכנס אליה תוך שימוש בדרכון ישראלי מזויף", מתריע אנגלמן.
רשות האוכלוסין מחזיקה במערכות המידע שלה מאגרי תמונות פנים של מיליוני תושבים. תמונות אלו הן באיכות ביומטרית, ועל כן החזקת המאגרים אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק; רמת ההגנה עליהם פחותה מזו של המאגר הביומטרי הלאומי. שלוש שנים לאחר שהממונה על היישומים הביומטריים התריע לראשונה על סוגיה זו, הרשות לא גיבשה פתרון לנושא.
על-מנת שרשות המאגר הביומטרי הלאומי תוכל לממש את תפקידה - מניעה של זיוף זהות והרכשה כפולה - עליה להיות מצוידת במערכת השוואה ביומטרית. בשנת 2017 נקבע בחוק כי בתום הוראת השעה (יוני 2023), המאגר הביומטרי יבוסס על תמונות פנים בלבד וטביעות האצבע שבו יימחקו, אולם מערכת ההשוואה הביומטרית הקיימת אינה מתאימה לשם כך. חרף העובדה שבשנת 2020 קבע ראש מערך הסייבר, כי קיימים אמצעים טכנולוגיים המתאימים לביסוס המאגר על תמונות פנים בלבד, רק בדצמבר 2022 פרסמה רשות המאגר הביומטרי הלאומי את השלב הראשון במכרז לרכישת מערכת כזו. לדברי משרד הפנים, המערכת צפויה להיות מוטעמת ברבעון הרביעי של 2024.
בשנת 2008 גובשה תורת ההפעלה לפרויקט התיעוד הלאומי הביומטרי, בהנחה שהיא תהיה תקפה במשך כעשור. במועד סיום הביקורת, כ-15 שנה לאחר מכן, נמצא כי משרד הפנים לא עדכן אותה, על-אף שינויים מרחיקי לכת שחלו בהיבטים יסודיים המשפיעים על הפרויקט. ביניהם: הפצה נרחבת של תמונות פנים ברשתות החברתיות; שיפור ניכר ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים, לרבות שימוש באלגוריתמים המבוססים על בינה מלאכותית; הרחבת השירותים המקוונים הדורשים הזדהות בטוחה מרחוק; התרת מעבר באמצעות דרכונים ביומטריים בעמדות אוטומטיות במעברי גבול; קיומם של חסמים משמעותיים לשימוש בתעודת הזהות החכמה.
|
|
|
|
|
פערים באבטחת מידע מודיעיני [משה שי, פלאש 90]
|
|
|
הביטוח הלאומי: לביטוח הלאומי אין מענה שוטף ומערכתי לטיפול בכל אירועי אבטחת המידע, למרות שמדי יום מבוצעות נגדו 2.9 מיליון תקיפות סייבר, מהן 66,000 בעלות פוטנציאל נזק. זאת, בשל הנחיה רופפת במיוחד מצד מערך הסייבר הלאומי. בשנים 2022-2016 ביצעה הרשות להגנת הפרטיות רק שישה הליכים מינהליים בביטוח הלאומי בנוגע לאבטחת ידע, ופיקוח רוחב ראשון החל רק באוגוסט אשתקד. המרכז לגביית קנסות: לכל עובדי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה ולכל עובדי מוקד המידע הטלפוני, המועסקים במיקור חוץ, יש גישה לכל המידע על כל מיליוני החייבים. אולם, המרכז אינו מתעד את גישתם למידע זה, וממילא אינו יכול לאתר ולהפסיק פעולות חריגות. ההרשאות של עובדי מוקד לשעבר לא הוסרו בטווח של 13 חודשים מתום העסקתם, לא נחסמו כרטיסים חכמים של עובדים במוקד שסיימו את עבודתם ובפועל אף נעשה שימוש בהם במקרים שונים. רכש ציוד תקשובי: בשנים 2021-2019 רכשה המדינה ציוד תקשובי בפטור ממכרז בנימוק שקיים ספק יחיד, בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. אלו הם 61% מהרכש שבוצע בפטור ממכרז, לעומת 9.7% בכלל הרכש הממשלתי. מדובר במיוחד בשישה ספקים, מהם רכשה המדינה ציוד ושירותים ב-467 מיליון שקל. הגופים המובילים בתחום זה: משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה ורשות המיסים; ארבעת אלו רכשו בצורה זו ב-628 מיליון שקל. אנגלמן מביע חשש מפני פגיעה בתחרות, פגיעה בעקרון השוויון והימנעות מבדיקת חלופות. ואכן, כמעט לא נמצא שבוצעו פעולות לאיתור ספקים נוספים. בכמה מקרים פוצלו בצורה מלאכותית הזמנות, כך שיהיו מתחת לרף ה-50,000 שקל המחייב מכרז. שירות בתי הסוהר השקיע 144 מיליון שקל בפרויקט התקשוב הארגוני "קידמה", אשר נכשל בשנת 2014 בלא שנבדקו הסיבות לכישלון, לפני שאשתקד החל לבצע את תוכנית "קברניט". תקציבה של תוכנית זו הוא 532 מיליון שקל – אך השב"ס החל בביצועה למרות שהמשרד לביטחון פנים אישר רק 20% מסכום זה ובלא שקיבל אישור מיניסטריאלי לתוכנית כולה. נכון לסוף 2022, השב"ס מצוי בפיגור משמעותי בביצוע התוכנית, בין היתר בשל העדר תקציב. בשנים 2021-2018 ירד התקציב הטכנולוגי של השב"ס ב-13%, למרות שתקציב השירות כולו עלה ב-12% והתקציבים הטכנולוגיים של משרדי הממשלה גדלו בממוצע ב-25%. אנגלמן מדווח על "פער טכנולוגי מהותי הנובע מתשתיות תקשוב חסרות שלא איפשרו מתן מענה לצרכים ולאתגרים התפקודיים של הארגון. בשל הפער הטכנולוגי הזה, חלק גדול מהתהליכים בשגרת הניהול של בתי הסוהר נעשו באופן ידני; מערכות השליטה של הארגון לא סיפקו מענה לצרכים המבצעיים והניהוליים שלו; אמצעי זיהוי האסירים, מערך המצלמות והתשתית הטכנולוגית שעליה התבסס הארגון היו מיושנים. מצב זה פגע בתפקודו של השב"ס וביכולתו לעמוד ביעדיו". אנגלמן גם מצביע (בלא לפרט, משיקולי ביטחון) על פערים משמעותיים בניהולו ואבטחתו של מידע ביטחוני מסווג בשב"ס, כמו גם בהגנה על תשתיות תקשוב ומערכות תקשוב בשירות.
|
|
| תאריך:
|
16/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
16/05/2023
|
|
איתמר לוין
|
+חוסר תום יכול להווה עילה לקבלת דוח מבקר פנים כראיה
|
|
10:02 16/05/23 | אלון קוחלני | לרשימה המלאה |
ביהמ"ש העליון הופך החלטה של ביהמ"ש קמא, קובע כי יתכנו מצבים בהם תתקבל טענות קבילות ומציע כי תובעים יגישו בד-בבד עם בקשת הגילוי גם מחיקה (רעא 1373/23 שופרסל בע"מ נ' כפיר ספיר (14.5.2023)
|
|
|
|
|
|
צעד אחד אחורה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
המבקר: העומסים בלשכות האוכלוסין עוד יגדלו
|
|
לפני 3 חודשים התקבלה החלטה של ביהמ"ש המחוזי בבקשה של תובע שדרש לקבל, במסגרת הליכי גילוי דוח ביקורת פנימית, אך סרב לאחר שראה שהדוח תומך בעמדת הנתבע, להכיר בו כראיה לאור הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית (קוחלני, 21.2.2023, News1). ביהמ"ש קבע אז, לאור מה שנראה כחוסר תום לב של המשיב, כי על-אף הוראת הקבילות (10(א) לחוק הביקורת הפנימית) ניתן יהיה לעשות "שימוש ראייתי עקיף" בדוח הביקורת. על-רקע החלטה זו הוגשה לביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור 1.
|
|
|
|
|
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יפרסם (יום ג', 16.5.23) דוח על סיכוני הסייבר וליקויי האבטחה במערכות המידע. משרד המבקר בדק סוגיות שונות, והדוח מחולק לשבעה פרקים העוסקים בנושאים הבאים:
|
|
|
|
|
בין החודשים נובמבר 2021 עד יולי 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת פיננסית על פעילותן של המועצות הדתיות. הבדיקה התמקדה במשרד לשירותי דת וביחסי הגומלין שלו עם המועצות בהיבט הפיננסי. דוח הביקורת גילה כי משנת 2018 חל גידול משמעותי ביתרת הכספים המצטברים של כלל המועצות הדתיות (מדובר על כ-427 מיליון עודפים מצטברים לשנת 2022 שמשמעותו עלייה של כ-73% בכספי היתרות) ובמקביל גילה הדוח עלייה משמעותית בחובות של הרשויות המקומיות למועצות הדתיות.
|
|
|
|
|
שלושה שבועות לאחר שהמרכז לניהול מדיניות ציבורית פרסם מחקר מקיף על חוק הביקורת הפנימית 1 (להלן - החוק) והצביע על הצורך בתיקון החוק (קוחלני וסייג, News1, 30.4.2023), פרסם ב-2.5.2023 מבקר המדינה דוח ביקורת מקיף על הביקורת הפנימית בשירות המדינה (דוח שנתי של מבקר המדינה - מאי 2023). זהו דוח חשוב שערך מבקר המדינה, ויש בו כדי להצביע על תרומתו וחשיבותו של מוסד מבקר המדינה, שכידוע היווה את הקטליזטור עוד ב-1952 להקמת מערך הביקורת הפנימית במשרדי ממשלה.
|
|
|
|
|
הוועדה לענייני ביקורת המדינה והוועדה לקידום האישה ולשוויון מגדרי קיימו (יום ג', 9.5.23) דיון משותף נוסף בנושא מוגנות חיילות וחיילים מפני פגיעות מיניות בעקבות דוח הביקורת מיוחד שהוצאי מבקר המדינה בנושא.
|
|
|
|
|
