התקבלה פשרת ביטן לטיפול בענף הפטם

לפי ההצעה, גופים שנמצאים בקשר בתוך אינטגרציה עם משחטה יוכלו להמשיך לתאם ביניהם את הפעילות, אך האינטגרציות שלהן משחטות שונות לא יוכלו לבצע תיאום כמויות של גידולי עוף בניהן. היו"ר אמר כי הבעיה היא התניית שירות בשירות, והסביר כי אינטגרציה שמוכרת אפרוחים למגדל מכריחה אותו לקנות ממנה את התערובת ולשחוט אצלה את העוף, ולכן החקלאים הקטנים שבויים של האינטגרציות. על-מנת להגן על החקלאים הקטנים דרש ביטן כי בשלוש שנים הקרובות יהיו האינטגרציות חייבות להמשיך לתת לחקלאים הקטנים את אותם שירותים שנתנו להם השנה. הוא אף שב וחזר על דרישתו להקפיא את עליית מחירי הגרעינים.

עם זאת, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ובתום דיון סוער, הציג היו"ר ביטן פשרה לפיה החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר השנה, כאשר לשרי האוצר והחקלאות תינתן סמכות להשהות אותה למשך 9 חודשים בשנת 2024, ולמשך חצי שנה מ-2025 ואילך. אם אחד מהשרים חושב שהתנאים מצריכים עצירת החקיקה הוא יפנה לממונה על רשות התחרות ולמועצת הלול להתייעצות. הגופים יעבירו לו את המלצתם בתוך 7 ימים, ואם לא העבירו יראו את חובת ההתייעצות ככזו שבוצעה.

לאחר מכן יפנה אותו שר לשר השני ויבקש ממנו לקבוע את הצו לעצירת החקיקה. אם השניים יסכימו הצו יקבע, ואם לא יוכל השר המבקש את הצו לפנות לממשלה, ולה יהיו 14 ימים להכריע. את החקיקה ניתן יהיה להשהות לעד 9 חודשים במהלך 2024, ולחצי שנה החל ב-2025 ואילך. בנוסף הציע היו"ר ביטן סעיף תקדימי בחקיקה, לפיו גם ועדת הכלכלה תוכל להניע תהליך שישהה את התיקון לחוק. הוועדה תוכל לקבל החלטה לפנות לכל אחד מהשרים ולבקש מהם להתחיל את תהליך ההשהיה.

שלשום הודיע היו"ר על הקמת צוות מטעם הוועדה, שיבחן את הנעשה בענף באופן רצוף ובראשו יעמוד ח"כ אלון שוסטר. היו"ר ביטן אף הודיע שייקח חלק בצוות. ח"כ שוסטר הגיב ואמר כי הוא מתנגד לחקיקה, אך לא מתנגד להקמת הצוות, שהוא נחוץ בכל מקרה.

בתחילת הדיון נימקו חברי האופוזיציה את ההסתייגויות שלהם להצעת החוק. ח"כ שוסטר אמר כי רבים חושבים שזה לא ראוי ששר החקלאות לא השתתף בדיונים, ולא פעל להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים. לדבריו, ההצעה היא רעה ולא מאוזנת. בין היתר ביקש שוסטר לדחות את כניסת ההצעה לתוקף לינואר 2024, כאשר עד אז יגישו הכלכלנית הראשית באוצר והממונה על התחרות דוח לוועדת הכלכלה, אודות השפעת המהלך על המחיר לצרכן, ואם יתגלה שאין לכך השפעה על המחיר לצרכן לשר החקלאות תהייה סמכות לדחות את כניסת החוק לתוקף.

ח"כ שלי טל מירון הוסיפה כי זו רפורמה גדולה מדי מכדי לבצע אותה באופן הזה, אותו כינתה "מחטף בחיפזון". היא הוסיפה, כי יוקר המחיה חשוב לכולם, אבל הרפורמה הזו היא בקצה של הקצה ולא תשפיע על הכיס של הצרכן, ופנתה ליו"ר ביטן ואמרה לו: "אם יש מישהו אמיץ בבית הזה שיכול לעצור את התהליך זה אתה, ואני מבקשת שתעצור את זה".

ח"כ מיכאל ביטון אמר כי כשיש מלחמה אנחנו מוצאים את החקלאים בגבולות, וקרא ליו"ר ביטן להביא את הדברים בהסכמה ולא על הראש של החקלאים ובהשפלה בחקיקה שמגבילה אותם. ח"כ מטי צרפתי הרכבי הוסיפה כי כשמטפלים ביוקר המחיה צריך להתחיל מהגדול לקטן, ואמרה שלא התרשמה שההשפעה של ההצעה תהייה כל כך משמעותית. ח"כ נעמה לזימי ציינה כי יש הבטחות יפות על הנייר שלא מגובות בהצעת החוק, ובהיעדרם יש חשש שהכוונה היא לחסל את הענף.

בתגובה לדברים, אמר ביטן כי חלק מיוקר המחיה קשר לחקלאות, ואי אפשר להתעלם מזה. "אם אתם לא רוצים להילחם ביוקר המחיה תגידו את זה", אמר היו"ר ביטן. על בקשות הדחייה אמר היו"ר ביטן, כי הוא סבור שגם אם נדחה את זה בעוד שלוש שנים נהייה באותה בעיה, ולכן צריך לקבל החלטה. באשר לבקשה להגיע להסכמה, אמר כי נציגי הענף כלל לא מוכנים להידברות, ולכן לא ניתן להגיע להסכמה.

מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי התוצאה של החקיקה תהיה 180 מעלות ממה שהתכוונו המחוקקים. הוא שב והזכיר כי היום יש שוק חופשי, והענף עומד בפני משבר של עודפים ביוני-יולי. הוא הסביר כי למרות שיש אפשרות היום לעשות הסדרים, עדיין כל אחד עושה מה שהוא רוצה, והחקיקה היא שתביא לכך שהענף יתארגן מחדש סביב האינטגרציות, כי הברירה של המגדלים במושבים, שהיום מייצרים את התחרות, תהייה או להיסגר או להצטרף לאינטגרציות. לדבריו, התוצאה תהייה שוק ריכוזי שיעלה את המחיר לצרכן.

ח"כ ששון גואטה, ששב וביקש לעשות גילוי נאות ואמר כי התפטר ממועצת הלול ועניינו האישי נמצא בבדיקת המחלקה המשפטית של הכנסת, ביקש כי הצעת החוק לא תיכנס לתוקף עד שלא יהיו תקנות שיסדירו פיצוי לחקלאים שיפגעו. ח"כ לזימי טענה כי אי-הסכמה נציגי הממשלה אומרת דרשני. נציג המגדלים, יעוז אברג'יל, טען כי החקיקה תפגע ביכולת לספק עופות בכשרויות מהדרין, והסביר כי כדי לעשות את זה המשחטות צריכות להחליף בניהן עופות. הוא שב ואמר כי התוצאה לחקלאים במושבים תהיה "גזר דין מוות", כלשונו.

ביטן התייחס לדברים וביקש מנציגי האוצר ומשרד החקלאות לבדוק את הטענה כי יהיו פחות חקלאים עצמאיים, ואם זה אכן יקרה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף קרא להם לדווח לוועדה על כך. הוא ציין כי יכנס את הוועדה במהלך חודש יוני, כדי לבחון את מצב הענף. בנוסף שב וביקש מח"כ שוסטר להתחיל לבדוק את הנתונים והאם ניתן להגיע להסכם עם החקלאים.

לפי ההצבעות התייחס נציג האוצר, גל ברנס, לדרישת היו"ר ביטן באשר לרשת ביטחון לחקלאים, והקריא את נוסח המכתב שנמסר ממנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים. לאחר מכן התקיימו הצבעות, בתחילה נדחו הסתייגויות האופוזיציה כאשר 4 התנגדו להסתייגויות, בהן היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ עמית הלוי וח"כ אתי עטייה, ורק 3 תמכו בהם ח"כ שוסטר, ח"כ טל מירון וח"כ צרפתי הרכבי. לבסוף אושרה הצעת החוק המתוקנת ברוב של 4 תומכים, בהם היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ הלוי וח"כ עטייה, לעומת 3 מתנגדים בהם ח"כ שוסטר, ח"כ טל מירון וח"כ צרפתי הרכבי. ח"כ לזימי נכחה בהצבעות אך לא הצביעה מאחר שלמפלגתה אין נציג בוועדה.