יועמ"שים על חוק הרבנות: "גם אם הדחייה מוצדקת, למה היא ארוכה?"

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני עדיין ממתין לשמוע את תגובת הרבנים הראשיים על האירועים האלימים בשטחים, אבל מדהים שכשמדובר באלימות של קומץ מתנחלים לא כ"כ קטן, משך מספר ימים תוך כדי יום השבת, לצאת מהישוב על-מנת לפגוע באנשים לא מעורבים בטרור, אלו מעשים לא יהודיים ואני מברך את ראשי זרועות הביטחון שהוציאו גינויים. הוועדה הזו בכנסת הקודמת דיברה על כך שאין אכיפה והגיעה העת לעבור מגינויים למעשים". עוד אמר: "אנחנו נמצאים בטווח זמן של חודש עד שלושה חודשים, אנחנו בתוך תקופת הבחירות. האם יש דוגמאות נוספות שמשרד המשפטים נתן ברכתו לדברים דומים?"

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הקריאה מכתב של שר הדתות מלפני חודשיים לקראת בחירת הרבנים הראשיים, בו נכתב שהליך הבחירות צריך להתקיים במועד, ואמרה: "מה השתנה בלילה הזה? שמענו וראינו הרבה סיפורים. הרבנות הראשית לא שייכת לש"ס ולעסקניה אלא לכל עם ישראל".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני כואב שנושא היהדות והדת מתקשר לקומבינות לא נקיות. אני חושב שהדיון בוועדת החוקה לא הולך יחד עם דחיית בחירות בחצי שנה או יותר. ככה, אם יהיה לא נוח, למה שלא נחליט שהכנסת או הממשלה יאריכו כהונתן? איך ייתכן שדנים בדבר שהוא בניגוד לחוקה הבסיסית? בעבר דחו בחירות רק בגלל יכולת טכנית והפעם יש אפשרות לקיימן במועד".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "החוק הזה נולד בקומבינה אחרת, הגיע לוועדה כחלק מסדרת קומבינות של הממשלה שלא עובדת למען הציבור אלא למען עצמה".

יהודה אבידן, מנכ"ל משרד הדתות: "לפני חודשיים לא ראינו שום סיבה לדחות את הבחירות, וכשהוגשה עתירה, לאחר עיון רב, גילינו שישנם קשיים רציניים בטוהר הבחירות והעותרים הציגו עוד בעיות בגוף הבוחר, כשהגוף מורכב מהרבנים וראשי הערים של הערים הגדולות כשכמעט 70% מההרכב חסר.
התקלה בחוק קרתה לפני כ-10 שנים בגלל כנסת שהתחלפה ולא יכלו טכנית לעשות את זה ומה שהשר מבקש הוא להחזיר את התאריך המקורי ולהפריד הפרדה מוחלטת מהבחירות לרשויות.
הערבוב בין בחירות ברשויות המקומיות לבחירות הללו יצר בעיה של טוהר בחירות והאומץ של השר לחזור בו ממכתבו ראוי להערכה. ברמה האישית היו לי לא מעט שיחות וחששות שהעליתי מול משרד המשפטים ולא רק שלא נתקלתי בסירוב, מהרגע שביקשנו, קיבלנו רוח גבית גם ממשרד המשפטים. אנחנו מבקשים להחזיר לתאריך המקורי לעשות בחירות נקיות ללא לחצים פוליטיים. לא הסכמנו לגעת בחוק לבחירת הרבנים לא בגיל ולא בשום סוגיה אחרת, כל המטרה היא בחירות נקיות".

ח"כ סגלוביץ': "הבקשה לדחייה היא בשל החשש לפגיעה בטוהר הבחירות, אבל החשש שאתה מציג לאירועים לא תקינים רק מתגבר כי הדיל ייעשה עוד לפני הבחירות. הבחירות לרבנות הראשית לא נפלו מהשמיים, הרי יודעים שיתקיימו בסוף אוקטובר. אני דורש לדעת מה השתנה מלפני חודשיים. אם אין מניעה משפטית, האלטרנטיבה גרועה יותר".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "הארכת כהונה שלטונית אינה אירוע של יום-יום ודורשת הצדקה משמעותית ורצינית. בפעם הקודמת שזה קרה הייתה הצדקה מאוד ברורה כי הכנסת התפזרה. נקודה נוספת- גם בהינתן הצדקה, למה הדחייה לתקופה כ"כ ארוכה? הבחירות לרשויות המקומיות הן בסוף אוקטובר, יש לו"ז מסוים בחוק הרבנות הראשית הדרוש לצורך הבחירה, והשאלה אם אורך הדחייה תואם את ההצדקה".

עו"ד איגי פז, משרד המשפטים: "ישנם קשיים משפטיים, היום בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות אנחנו לא מאפשרים מינויים של רבני ערים, גם מהשיקולים שבהנחיית היועמ"ש, כי מובן שזו סוף קדנציה והבחירות הללו הן לשנים קדימה. שינוי מועד של בחירות באמצע הליך זה לא עניין פשוט וצריך למצוא את ההצדקה. ברגע שאנחנו דוחים את הבחירות עכשיו, זה מייצר מצב שזה יחזור על עצמו כל 5 שנים ולכן מרגע שרוצים לדחות באופן מצומצם, אין מניעה".

עו"ד יערה למברגר, משרד המשפטים: "אין מניעה משפטית במצב הקיים או בתיקון החקיקה. היו תיקונים נוספים, זו בהחלט לא הפעם הראשונה שהחוק מתוקן בהקשר הזה. לגבי הוראת שעה/קבע - חשבנו לעשות את התיקון המינימאלי ולכן נקבע כהוראת שעה".

עו"ד גליה קליין, יועמ"ש המשרד לשירותי דת: "לא ראינו מניעה משפטית בכוונת השר להגיש את התיקון לחוק ולהאריך את מועד הבחירות. שאלנו את השאלות לגבי משך התקופה והנימוקים לאור העתירה שהוגשה, היו נימוקים ראויים וסבירים שפורטו בדברי ההסבר. אם הייתה פה איזושהי תקווה שבתקופה הזו נצליח להרכיב את כל המועצות ולמנות את כל הרבנים, בתור מי שאמונה על התהליכים האלה, אני יכולה להגיד לכם שזו ציפייה לא ריאלית. עדיין המחוקק נותן אפשרות למנות את אותם 150 חברי אסיפה גם כאשר במועצה דתית אין ממונה, כלומר עוברים לבאה אחריה. אני לא זוכרת מתי לאחרונה הייתה מועצה דתית נבחרת בירושלים, היה יו״ר ועדה ממונה הרבה זמן, זה אומר שעיר הבירה לא שלחה את ראש המועצה מטעמה לאסיפה הבוחרת ועברנו לעיר הבאה אחריה".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "מה היה קורה אם הבחירות לרבנות היו צריכות להיות חודשיים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות והיה מגיע משרד כזה או אחר ומבקש להקדים את זה לפני הבחירות לרשויות? הרי הכותרות היו זועקות. יש פה תשובה פשוטה שנאמרת ביושר, יש בעיה בסמיכות ויותר מזה, הרי המחוקק קבע את התאריך במקור כך שלא יתנגש עם הבחירות לרשויות המקומיות, על מה המהומה?"

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "כל מה שאנחנו עוסקים בו עכשיו הוא שנראה שהבחירות לרבנות הראשית מלוות בדילים מסריחים וחבל שכך. כל הרעיון בחקיקה הוא למנוע את הדילים המסריחים".

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדבריו: "חשבתי שאתה רוצה להסביר איך בתקופת כהונתך לא נערכו כמעט בחירות למועצות הדתיות?"

ח"כ כהנא: "בכל מקום שהיה אפשר רציתי ללכת להרכבים, כשנכנסתי לתפקידי אספתי את כל ראשי המועצות ולגבי אפרת היה קושי משפטי עם המועמד שראש העיר רצה, למרות שהיה זה מועמד שרציתי. ירשתי מצב בו מתוך 129 מועצות דתיות רק ב-16 היה הרכב. הלכתי להרבה מאוד הרכבים ואיפה שלא ניתן היה עשיתי ממונים. השאלה למה צריך 4.5 חודשים בין שני הסיבובים? הטעם היחיד לקומבינה הזו הוא הבחירה ברב הראשי לירושלים. זה חבל כי זה לעשות תרגיל על שני רבנים גדולים וזה לא ראוי. אני בעד לעשות את זה אחרי הבחירות לרשויות המקומיות אבל הרבה יותר קרוב מהמוצע".

ח"כ קריב: "אי אפשר לנתק את הצעת החוק ממהלך כולל חסר תקדים שמתנהל בשבועות האחרונים כאן בבית הזה ביוזמת הקואליציה להתערבות בוטה בהליכי בחירות מסודרים. בהליכי הבחירות בעיר טבריה- כנראה מושגים של טוהר בחירות ושקיפות פחות מטרידים, אי-אפשר לנתק זאת גם מהפיאסקו שמתרחש כאן בעניין בחירת נציגי הכנסת לוועדה למינוי שופטים. יש כאן מתקפה של כמה חזיתות על הקדושה היתרה שיש לייחס להליכי בבחירות. יש פה ניסיון לפרום את ליבת המנגנון של החיים הדמוקרטיים. רגע לפני הבחירות לרבנות הראשית, לראשות העיר טבריה, לנציגי הכנסת – משנים את הדינים. זה מתכון להרס של דבר שהיה ברור שלא דורסים אותו ברגל גסה, לאורך כל החזית. ליבה של הקואליציה גס בהתערבות בהליכי בחירות תוך כדי הבחירות. אני מבין את השיקולים, אבל צריך לעשות נזק מול תועלת. להאריך בשמונה חודשים כהונה של ראש מועצת הרבנות הראשית אבל גם של נשיא ביה"ד הגדול, כשברור שאפשר לקיים את הבחירות זה דבר לא ראוי. אם אתם רוצים- תביאו תיקון בהוראת קבע צופה פני עתיד לפעם הבאה, שמכניס פקטורים לסיטואציה בה הבחירות לכנסת סמוכות. לכולם ברור שהדחיה הזו נוחה גם מטעמים פוליטיים פרסונאליים בקושי של סיעת שס".

ח"כ בליאק: "איפה עובר הגבול? מהלך כזה פרסונאלי, עם ביטול עילת הסבירות, מה מפריע לכם בעוד חודש לבטל את הבחירות לרשויות המקומיות? או לקבוע שראש הראשות ממונה ע"י רה"מ? אחרי זה אפשר לקבוע ש-50% מהח"כים ימונו ע"י ראשי הרשויות? זו שיטת הסלאמי שהופכת את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית למדינה אחרת לגמרי. אם מישהו חושב שזה מופרך, זה לא מופרך כי אני מכיר מדינות שזה כבר נעשה בהן והחל בדיוק כך עם דחיית הבחירות בעוד ועוד גופים. זה תמיד מגיע לאותה נקודה בה מדינה הופכת לא דמוקרטית. אם לא תעצרו יהיה ציבור שיצטרך לצאת לרחוב ולעצור אתכם".