|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כשר. מקרה נדיר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
העליון אישר הוצאות אישיות על עו"ד
|
|
כשר דחה את ערעורו של עו"ד עודד הוכהאוזר על חיובו בהוצאות בסך 20,000 שקל בשל לשון בוטה ומשתלחת ובשל התנהגות שמנעה קיום דיון במחוזי
|
|
שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, דחה (12.7.23) את ערעורו של עו"ד עודד הוכהאוזר על חיובו בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 20,000 שקל, בשל התנהלותו בעת ייצוג לקוחה בסכסוך נדל"ן. כשר קובע, כי מדובר במקרה נדיר המצדיק חיוב שכזה. הוכהאוזר ייצג את שרית קילקר בסכסוך על בית בגדרה, בו הטיח בשמה שורה של האשמות קשות וחסרות יסוד נגד שופט בית המשפט המחוזי מרכז, מיכאל תמיר, אשר דן בתיק. הוכהאוזר גם הגיש יחד עימה שש עתירות לבג"ץ, כולל בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד תמיר ולהסיר את חסינותו השיפוטית. בג"ץ דחה את כולן בשל היותן חסרות בסיס ובשל הלשון המשתלחת בה נוסחו. במקביל הגישו הוכהאוזר ועו"ד רונן מזור בשמה של קילקר שורה של בקשות בתיק במחוזי; בגין אחת מהן, בקשה לפסול את תמיר, הוטלו עליהם הוצאות אישיות בסך 3,000 שקל (על החלטה זו לא הוגש ערעור). לעומת זאת, הוכהאוזר לא הגיש ראיות מטעמה של קילקר (שהייתה התובעת בתיק), ובדיון במרס 2021 שב והטיח דברים בתמיר ואמר שבשל אופן ניהול התיק - הוא אינו מרשה לה להעיד. תמיר הסביר בסבלנות רבה את משמעות הצעד, והתרה בפני הוכהאוזר שלא להתבטא בצורה בוטה ופוגענית. בדיקת News1 העלתה, כי הוכהאוזר ייחס לתמיר עבירות פליליות, טען שהוא מפר את אמנת זכויות האדם, נכנס שוב ושוב לדבריו, סירב לענות על שאלותיו והטיח בו שהוא מוטה ולכן לא ניתן לנהל בפניו את ההליך (הפרוטוקול מצורף לידיעה). לבסוף קבע תמיר, כי קילקר אכן לא תעיד וביקש לשמוע את ראיות הנתבעים. הללו ביקשו לחקור את קילקר מטעמם, הוכהאוזר התנגד לכך והפריע לניהול ההליך עד כדי כך שתמיר נאלץ לקרוא לאנשי משמר בתי המשפט כדי שיוכל לנהל את הדיון. לבסוף הוא נאלץ לנעול את הדיון בשל התנהגותו של הוכהאוזר. תמיר דחה את תביעתה של קילקר, ציין שלא הגישה ראיות ולמעלה מן הצורך ניתח את הראיות שהגישו הנתבעים. תמיר קבע, כי התנהלותם של קילקר, הוכהאוזר ומזור הייתה פוגענית והיוותה שימוש לרעה בהליכי משפט. כתבי הטענות שלה נוסחו בניגוד לתקנות, האוסרות על ניסוח "מבזה, מביש או משתלח". הוא חייב את קילקר בהוצאות בסך 225,000 שקל, ואת הוכהאוזר ומזור - בהוצאות בסך 20,000 שקל. בערעור לעליון הודיע הוכהאוזר, כי סיכם עם מזור שהוא עצמו ישא בכל חיוב. |
|
|
תמיר. נאלץ להזעיק את המשמר
|
|
|
כשר דחה את ערעורה של קילקר, בציינו שמדובר במצב נדיר בו לא הוגשו ראיות מצידה של התובעת - ודי היה בכך כדי לדחות את תביעתה. בנוגע להוצאות בהן חויב הוכהאוזר מזכיר כשר, כי בית המשפט רשאי להטיל כאלה על עורך דין, אם כי עליו לעשות זאת במשנה זהירות ובמשורה, "ורק במקרים בהם התנהלות עורך הדין חורגת במידה ניכרת מחובותיו לנהל דרכיו ביושר ובדרך ארץ ולסייע לבית המשפט לנהל את המשפט באופן יעיל והוגן". כשר ממשיך: "התנהלותו של עו"ד הוכהאוזר לאורך ההליך שהתנהל בפני בית המשפט קמא, ובפרט במסגרת הדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 14.3.2021, הינה, ללא כל צל של ספק, התנהלות המצדיקה עשיית שימוש בסמכות לפסוק הוצאות אישיות לחובת עורך הדין". בכתבי הטענות שהגיש ובטיעונים בעל-פה הוא השתמש בשפה בוטה ומשתלחת, בה הטיח בתמיר האשמות חסרות בסיס, וכאמור התנהלותו הפריעה לניהול הדיון. תמיר התרה בו שוב ושוב לחדול מהתנהגותו, אך לשווא. הוכהאוזר צדק בטענתו לפיה תמיר לא אפשר לו להגיב לפני שהטיל עליו הוצאות אישיות, ממשיך כשר, אך אין בכך הצדקה לביטולן. בשל מידת החריגות והחומרה היתרה בהתנהגותו, אפשר לו העליון לטעון בפניו בנושא ההוצאות במקום להחזיר את התיק לתמיר. בכך נרפא הפגם של העדר זכות הטיעון, ולא היו בפיו נימוקים משכנעים לביטול ההוצאות. קילקר חויבה בהוצאות נוספות בסך 30,000 שקל. הוכהאוזר לא חויב בהוצאות בעליון בשל הפגם של העדר זכות טיעון במחוזי. השופטים ענת ברון ו עופר גרוסקופף הסכימו עם כשר.
|
|
| תאריך:
|
13/07/2023
|
|
|
עודכן:
|
13/07/2023
|
|
איתמר לוין
|
|
העליון אישר הוצאות אישיות על עו"ד
|
|
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הטיל הוצאות בסך 20,000 שקל בדחותו על הסף עתירה לבג"ץ, באומרו (11.7.23) ש"שמדובר בעתירה חסרת בסיס אשר טוב היה אילו לא הייתה מוגשת מלכתחילה". מדובר באמירה חריגה ובסכום הוצאות גבוה מן המקובל בבג"ץ.
|
|
|
|
|
"מן הראוי להעלות את הרף בעבירות מסוג זה. חומרתן הרבה של עבירות האלימות המבוצעות באמצעות סכין, בשים לב לפוטנציאל הנזק המשמעותי שעלול להיגרם מהן, מחייבת החמרה של מדיניות הענישה הנוהגת לאור תפקידו של בית המשפט במיגור התופעה". כך אומר (11.7.23) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.
|
|
|
|
|
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל, סטה מהוראות המחוקק בנוגע לענישה בעבירות מין בקטינים. כתוצאה מכך, ובשל המדיניות לפיה בית המשפט העליון אינו ממצה את הדין, עונשו של העבריין נמוך משמעותית מזה שאמור היה להיות מוטל עליו. כך עולה (10.7.23) מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.
|
|
|
|
|
בשנת 2022 נפתחו בבתי המשפט 861,388 תיקים - עלייה של 2.5% לעומת השנה הקודמת והמספר הגדול ביותר בתולדות המדינה. המערכת סגרה 874,505 תיקים, עלייה של 0.7%. כך מוסר הדוח השנתי של הנהלת בתי המשפט (4.7.23).
|
|
|
|
|
העומס הרב המוטל על בתי המשפט הוא אחד הגורמים לזינוק בתלונות המוצדקות על התמשכות הליכים, אשר הוגשו אשתקד לנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם. כך אומר שהם בדוח השנתי - האחרון בכהונתו - שהגיש (4.7.23) לשר יריב לוין ולנשיאה אסתר חיות. שהם המליץ אשתקד לנקוט הליכים - העמדה לדין משמעתי ואף הדחה - נגד חמישה שופטים בערכאות שונות.
|
|
|
|
|
