חברת הפניקס ידעה היטב על האפשרות שישראכרט או נכסיה יירכשו בידי חברת ביטוח אחרת, כאשר ניהלה עימה מו"מ על הקמת מועדון צרכני משותף. ההסכמות בין שתי החברות לא היו מחייבות, והייתה זו הפניקס אשר פרשה שלא כדין מהמשך המו"מ. כך טוענים ישראכרט, המנכ"ל
רן עוז והיו"ר תמר יסעור, בכתב הגנה שהגישו (16.7.23) בעקבות תביעתה של הפניקס.
הפניקס הגישה את תביעתה, בסך 120 מיליון שקל, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש מרס השנה. היא טוענת, כי לאחר שהחליטה להיכנס לתחום מתן האשראי ללקוחותיה, ניהלו שתי החברות מו"מ במהלך 2022, בדצמבר אישרו הדירקטוריונים שלהן את מזכר ההבנות ובתחילת ינואר הן הודיעו על ההסכמות ביניהן. הפניקס טוענת, כי שני הצדדים ראו את מזכר ההבנות כהסכם לכל דבר.
אולם, שבוע לאחר מכן הודיעו הראל וישראכרט על הסכם לפיו הראשונה תרכוש את האחרונה תמורת 2.7 מיליארד שקל. אין סיכוי שהראל, מתחרה ישירה של הפניקס, תעמיד לה אשראי במסגרת ישראכרט - הן משיקולים תחרותיים והן בשל דיני ההגבלים, אומרת הפניקס. עצם העובדה שישראכרט ניהלה מו"מ מקביל עם הראל, טוענת הפניקס, מהווה סיכול בחוסר תום לב של שיתוף הפעולה ביניהן. עוד ציינה הפניקס, כי כחלק מן המכירה להראל, יקבלו עוז ויעסור מניות ואופציות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים - בעוד הם לא היו אמורים לקבל דבר בעסקה עימה.
בכתב ההגנה נאמר כי התביעה חסרת יסוד ודינה להידחות על הסף. המו"מ היה כאמור על הקמת מועדון אשראי צרכני, במסגרתו תשתמש הפניקס ביכולות הטכנולוגיות של ישראכרט ותשתף עימה פעולה בהיבטים נוספים, כדי להעניק אשראי ללקוחותיה במימון משותף של שתי החברות. מזכר ההבנות קבע במפורש, כי עדיין יש לבצע בדיקת היתכנות טכנולוגית, לקבל את אישור רשות התחרות והאורגנים של החברות ולחתום על הסכם מפורט.
לדברי ישראכרט, מזכר ההבנות אסר על שתי החברות לנהל במשך 60 יום מו"מ על הקמת מועדון דומה - אך לא בכל נושא אחר. בזמן בו ניהלו את המו"מ על מזכר ההבנות, היא ממשיכה, עמדה על הפרק האפשרות שחברות האשראי יירכשו בידי חברות גדולות דוגמת חברות הביטוח. באפריל 2022 הודיעה כלל על רכישת מקס, וכך נותרה ישראכרט היחידה על המדף ולכן היה ברור שהיא על הכוונת של חברות נוספות. אפשרות זו אף עלתה במפורש בשיחות בינה לבין הפניקס, ואף בא לידי ביטוי במזכר ההבנות.
לאחר ההודעה על מזכר ההבנות, ממשיכה ישראכרט, פנתה אליה הראל (שכבר החזיקה ב-5.5% ממניותיה) כדי לבדוק אם רכישתה עומדת על הפרק, ולאחר שבוע הגישה הצעה רשמית בלא שהודיעה מראש שבכוונתה לעשות זאת. ההצעה כוונה לבעלי המניות של ישראכרט, אם כי מבנה העסקה המוצע הצריך גם את הסכמת דירקטוריון ישראכרט - אשר היה חייב לבחון אותה ברצינות. לדברי עוז ויסעור, הם התנגדו למכירה להראל, אם כי נהגו כמתחייב מתפקידיהם ובחנו את ההצעה. בעקבות הצעתה של הראל, הציעו גם מנורה וגם הפניקס עצמה לרכוש את ישראכרט.
לטענת ישראכרט, הפניקס היא שהפסיקה את המו"מ עימה על הקמת מועדון האשראי, בניגוד לבקשותיה של ישראכרט, וזאת למרות שלא הייתה כל ודאות שהצעתה של הראל תתקבל. ישראכרט מציינת, שאמנם נחתם הסכם על מכירתה להראל, אך הוא ממתין לאישורים רגולטוריים. כתב ההגנה הוגש באמצעות עוה"ד דורי קלגסבלד, אמיר שרגא ורון גבע.
