תאגיד עילג: זינוק בתלונות על עברית קלוקלת

חוק השידור הציבורי הישראלי קובע כי תאגיד השידור הישראלי יפעל "לטיפוח ולקידום השפה העברית". אולם בפועל רמת העברית בפלטפורמות השונות של תאגיד כאן הולכת ונחלשת, וגם הצופים והמאזינים מבחינים בכך ומתריעים על הליקויים, שאינם מתיישבים עם לשון החוק.

עדות לכך ניתן למצוא בדוח נציב קבילות הציבור החדש לשנת 2022, המצביע על עלייה חדה במספר התלונות שהוגשו בנושא לשני הנציבים שכיהנו בשנה זו, אורלי ממן אורי פז.

בהתפלגות לפי הכרעה - מספר התלונות המוצדקות (כולל מוצדקות בחלקן) בדוח שפרסמו רשם בשנת הדוח (2022) נתח משמעותי - 31% (321 תלונות) עלייה משמעותית של 7% לעומת השנה הקודמת. היקף התלונות הלא מוצדקות הינו 23% מכלל התלונות שהתקבלו (236) לעומת 17% בשנה הקודמת - גם כאן בולטת עלייה של 6%. הרוב המכריע של התלונות נרשם בקטגוריה של "נענו לגופו" - 43% לעומת 58% בשנה הקודמת - ירידה חדה של 15%.

כאמור, התחום שבלט ביותר בשיעור התלונות המוצדקות לפי נושא הינו לשון ושפה עברית שגרף 74% מהתלונות המוצדקות, לעומת 58% בשנה הקודמת - עלייה חדה של 16 נקודות האחוז! עליות במספר התלונות המוצדקות נרשמו גם בנושא תכנים ומסגרות שידור עם 15% (9+) ואתיקה עם 11% (5+). לעומת זאת, בשורת נושאים נרשמו ירידות, בחלק באופן משמעותי: תוכן פוגעני נמצא במקום השני עם 50%, לעומת 55% בשנה הקודמת (5-); אחריו תרבות דיבור, מינוח וניסוח 46% (10-); טעויות וחוסר דיוק 41% (8+); קליטה 22%, סגנון הגשה ותרבות דיון 20% (11-); חוסר איזון והטיה 18% (12-).

מספר זעום של יועצים לשוניים

בדיקת News1 מעלה כי התאגיד אינו עושה די להנחלת העברית. כאן מעסיק ארבעה יועצים לשוניים, אך איש מהם אינו מייעץ לכאן רשת ב', לרבות מהדורות השעה המשודרות בתחנה. גם היקף המשרה של היועצים הלשוניים בעייתי. לחטיבת החדשות של ערוץ כאן 11 יש שלושה יועצים לשוניים, כולם מועסקים במשרה חלקית. יועצים אלה אינם מועסקים בסופי השבוע ואינם מייעצים ליתר התוכניות הלא-חדשותיות המופקות בידי התאגיד.

היועצת היחידה שמועסקת במשרה מלאה היא רות אלמגור-רמון (79), יועצת הלשון הוותיקה של רשות השידור. אלמגור-רמון אחראית לשפה תקנית ברשתות הרדיו העבריות שאינן רשת ב' - כאן תרבות, כאן מורשת, כאן ג', כאן 88 וכאן קול המוזיקה. גם היא, כיתר עמיתיה, אינה מועסקת רשמית בסופי השבוע - אך היא מסייעת בהתנדבות גם בטלוויזיה וגם בכאן רשת ב'.

לאתר החדשות של כאן במרשתת אין יעוץ לשוני, וכך גם ליתר תחומי חטיבת הדיגיטל המפיצה חומרים בפלטפורמות השונות, לרבות בטלוויזיה. גם תחום ההסכתים הנחשב, שמקבל חשיפה ארוכת שנים לנוכח היותו מנותק מן האקטואליה, אינו מפוקח לשונית. אפילו ל"כאן חינוכית" - הערוץ לילדים ולבני נוער אין יועץ חינוכי למרות חשיבות הנחלת השפה כבר בגילים הצעירים.

בסעיף 11 בקוד האתי של תאגיד כאן נכתב: "נקפיד על לשון בהירה, נקייה ותקנית". לנציב הקבילות הגיעו תלונות שעניינן מינוח וניסוח שאינם עולים, לדעת הקובלים, בקנה אחד עם הקוד האתי המחייב. מספר התלונות בתחום זה הסתכם בשנה הנסקרת ב-162 - שיעור של 16% מסך כל התלונות שהגיעו בשנה הנסקרת (מקום שני). זאת לעומת 82 תלונות בשנה הקודמת - 5% מכלל התלונות, וזהו זינוק חד של 11% בתלונות בתחום זה. שיעור התלונות המוצדקות בתחום זה עמד על 46% לעומת 56% בשנה הקודמת - ירידה משמעותית של 10 נקודות האחוז. להלן כמה מן התלונות:

כאן, BOX?

• הקבילה - חלק מהקבילות המוצדקות עסק בשימוש במונח הלועזי שניתן ליישומן החדש "כאן BOX" שהוטמע לפני משחקי גמר גביע העולם בכדורגל ("מונדיאל"). אחד הקובלים כתב: "אני רק אחד מני רבים שתהו מאוד כיצד תאגיד השידור הישראלי משנה את שם המותג שלו לשם שחלקו לועזי: כאן ״בוקס״. ביזיון לתאגיד ולשפה העברית. אנא העבר לידיעת ההנהלה וליועצת הלשונית".

• התשובה - מדובר בנושא עקרוני וחשוב ולכן הוא נבחן יחד עם הבלשנית ויועצת הלשון הוותיקה של התאגיד, הגב' רות אלמגור-רמון. ייתכן שמראש היה ראוי ויפה להציע מילה עברית לשמו של היישומון החדש, אבל נראה שלאחר השימוש הרב בשם הזה בתחרויות גביע העולם ויצירת הרגלי הצפייה בו, כבר מאוחר לשנותו. נוסף על כך, וזה אולי העיקר, השימוש במילה לועזית בשמו של יישומון, אפליקציה, מקובל מאוד, ואינו חמור כשם לועזי לתוכנית, או שימוש מיותר של מילה לועזית בשידור עצמו. לפיכך נראה לנו שכדאי להניח לשם שנבחר: כאן BOX.